בלוג הטיולים של משפחת נחום: מלק, דורנשטיין והדנובה

שלום לכם. כמו שכתבתי אתמול, אתמול היה יום הטיסה המצופה כל כך לאוסטריה. את היום סיימנו בעיירה מלק שבעמק הווכאו, עיירה שנמצאת ממש על שפת נהר הדנובה. ליד העיירה הזאת יש עוד כמה עיירות אחרות על שפת הדנובה כאשר אולי המפורסמת ביותר מהן חוץ ממלק היא דורנשטיין. בחרנו לישון במלק ולא בדורנשטיין בעיקר בגלל שמלק היתה יותר בדרך למקום הבא שלנו, העיירה אוץ שבחבל הארץ טירול שהנסיעה אליה היא נסיעה של 4 וחצי שעות. בכל מקרה, היום הוא יום הטיול היחיד שלנו בעמק הווכאו לפני הנסיעה הארוכה לאוץ שתתרחש מחר, וניסינו היום לשלב בין שתי העיירות היפות האלו שעל גדת הדנובה.

אבל לפני שנדבר על היום קודם כל נדבר על אתמול. אז אתמול התעוררנו כולם כבר בשבע בבוקר, מוקדם מהצורך כמובן, נרגשים לקראת הטיסה לאוסטריה. הגענו לנמל התעופה ב9 וחצי לקראת הטיסה שלנו ב12 וחצי. להפתעתנו גילינו שלא היו הרבה תורים וכשהיו הם הלכו מאוד מהר, גם התורים באוסטריה. הטיסה עצמה היתה מאוד קצרה, רק 4 שעות ובעיני כולם היא היתה קלילה ולא קשה במיוחד. נחתנו ב3 וחצי שעון אוסטריה ( באוסטריה מוקדם יותר מבישראל רק בשעה בסך הכל), ואחרי עצירה בבית קפה בנמל התעופה וחיכיון לרכב שהשכרנו במעוד מועד, יצאנו ב5 לנסיעה של שעה למלון שלנו במלק.

כבר בנסיעה, שכבר הגענו למלק ראינו את המנזר של מלק שהיה מרשים וגדול הרבה יותר משציפינו. לאחר התארגנות במלון החלטנו שנמצא מקום לאכול ועל הדרך גם נסתובב בעיירה ונראה יותר טוב את המנזר. המנזר היה באמת מאוד מרשים וכך גם העיירה שהיו בה מבנים בכל מיני צורות וצבעים ובכלל סיבוב בסימטאות העיירה היה מאוד כיף. עצרנו במסעדה אוסטרית טיפוסית וכמובן שגם השניצל הוינאי היה על השולחן וכמובן שהוא לא איכזב, מה שקשה להגיד לגבי עוגת הזאכר טורט שאכלנו אחרי זה שבעיני כולם היתה יבשה ולא טעימה.

היום כאמור שילבנו בין העיירות מלק ודורנשטיין. את היום התחלנו כמו אתמול מוקדם מהצפוי כאשר כולנו קמנו כבר ב6 וחצי בבוקר. לאחר התלבטויות החלטנו לצאת לבית קפה ומשם למנזר מלק, רק שגילינו שהוא נפתח רק ב9. יצאנו מהבית בערך ב7 וחצי וניסינו לחשוב על דרך להעביר את הזמן עד 9. בסוף החלטנו ללכת לראות את הדנובה החלטה שהוכיחה את עצמה לגמרי. הנהר היה רחב ויפה מאוד, ונהנו מכל שניה שהסתכלנו עליו.

לאחר מכן גילנו שהשעה כבר 8 וחצי והחלטנו שזה הזמן לבית קפה. הלכנו לבית קפה שנחשב בעניי כולם להצלחה גדולה. הכל היה בו טעים אבל זכור בו במיוחד הוא האפלשטורדל. לאחר מכן השעה היתה כבר 9 ורבע אז עלינו סוף סוף למנזר. ברוב קולות הוחלט לא להיכנס לתוך המנזר אלא להיכנס רק לגנים. הגנים היו מרשימים מאוד וביקור בהם לקח לנו שעה.

משם המשכנו לדורנשטיין. הנסיעה לשם לקחה יותר זמן מהצפוי כאשר לצערנו גילינו שהמערכת הניווט של האוטו הובילה אותנו למקום הלא נכון שכבר היינו די קרובים אליו. לאחר העיכוב הזה הגענו סוף סוף לדורנשטיין. תוך הסתובבות קטנה בעיירה הבנו שמדובר בעיירה מדהימה ואפילו יותר יפה ממלק. לדורנשטיין היו גם רחובות יפים שממשיכים את אותו הסגנון של הבניינים המעוצבים. חוץ מזה גם לדורנשטיין היה מבנה יפה מאוד שבלט לעין והוא הכנסייה הכחולה שאמנם הצלחנו לראות את כולה רק אחרי שירדנו לנהר הדנובה, שאגב המשיך להיות מהמם, אבל עדיין היתה שווה את זה לגמרי. לעומת זאת המסעדה בה אכלנו היתה מאכזבת בעיני כולם. כולם או לא קיבלו מה שרצו או קיבלו מנה ששוחה ברוטב. משם החלטנו לעלות למצודה הרוסה שממנה נשקף נוף לעיירה. העלייה לא פשוטה בכלל ומצריכה עלייה בהרבה מדרגות, אבל שמגיעים למעלה הנוף שווה, הנוף הוא לא רק לעיירה ולדנובה אלה גם לעיירות אחרות וגם להרים. אחרי שירדנו חזרנו לאוטו ונסענו בדרך הרגילה הפעם, ללא עיקופים, נסיעה של חצי שעה חזרה למלק. משם חזרנו למלון כדי להתכונן לארוחת ראש השנה.