שלום לכולם. ביומיים האחרונים חזרנו מאוחר לדירה ולכן לא הספקנו לכתוב את הבלוג אבל עכשיו הגיע הזמן לכתוב על שלושת הימים האחרונים. יום רביעי היה יום מעבר מאיזור קפרון לאיזור אחר בזלצבורג בשם פונגאו. באיזור הזה נמצאות רוב האטרקציות של זלצבורג וכך גם שתי העיירות בהם רובם בוחרים ללון, פלכאו וווגריין. אנחנו תתכננו ללון בפלכאו אבל בסוף לקחנו דירה בעיירה קטנה בשם ראדשטאט (זאת לא העיירה המפורסמת האלשטשט) שנמצאת ליד עיירה בשם אלנטמרקט שנמצאת ליד פלכאו כאשר גם היא לא רחוקה מפלכאו וגם מוויגריין. הדירה היא מרווחת עם שלוש חדרים כאשר בכל אחד מהם שירותים, מקלחת, ספה ומיטה זוגית. ברשימת הבעיות מוזכרים המיקום של הדירה באמצע שום מקום (בפרברי ראדשטאט) והעיצוב שלה שכולל פולחצים מלחיצים בניהם גם סמור צורח מלחיץ ביותר.
אז כאמור ביום רביעי היה יום המעבר אבל בגלל שמדובר בנסיעה קצרה בין שתי המקומות (שעה נסיעה), החלטנו לעשות עוד כמה אטרקציות באיזור קפרון לפני זה. הפעם החלטנו ללכת לאטרקציות שנמצאות ממש בתוך העיירה קפרון. התחלנו עם מגלשות מייספליצר. המגלשות לא כלולות בכרטיס זלצבורגלנד אבל הן היו כל כך קרובות למלון שלנו שהחלטנו לעשות אותן בכל זאת. המגלשות גם לא היו מאוד יקרות ועלו 20 יורו לגילי ואיתי כאשר גילי נחשבה למבוגר. המגלשות בניגוד לאלו במידרס הן מגלשות אליהם לא עולים ברכבל אלא במגלשות עצמם כך שהירידה היא גם יותר קצרה. בסך הכל המגלשות היו מאוד מהירות לטענתם של איתי וגילי והם נהנו מאוד.
משם המשכנו לנקיק זיגמונד טון שדווקא כן כלול בכרטיס זלצבורגלנד. מסלול הנקיק קצר מאוד, אורכו הוא רק 350 מטרים, אבל הוא עדיין יפה מאוד. בניגוד ללאוטש כאן המסלול ממש עובר ליד הנקיק מה שהופך את זה ליותר יפה. בנוסף לזה בנקיק הזה יש הרבה מפלים שהופכים אותו לעוד יותר יפה. בסך הכל כולם נהנו, בנוגע להשוואה ללאוטש היו כמה שאהבו יותר את לאוטש וכמה שאהבו יותר את זיגמונד טון כך שאין הכרעה ברורה. בעיניי זה שעוברים ליד הנחל וגם המפלים הופכים את זיגמונד טון ליותר יפה מלאוטש אבל יש גם כמה שטענו שבלאוטש הזרימה היתה יפה יותר. המסלול כולו הוא כאמור קצר וסיימנו אותו ברבע שעה. משםהמשכנו במסלול לאגם קלאמזה. האגם גם הוא הוא אגם מראה והוא יפה מאוד. בעיקר הוא יפה בנקודת התצפית הראשונה שלו שנמצאת ממש אחרי סיום הנקיק אבל גם אחרי זה. חשוב אחרי סיום הנקיק לשים לב שהולכים לכיוון האגם ולא חזרה לחנייה כי האגם יפה מאוד ולא כדאי לפספס אותו.
לאחר מכן התחלנו בנסיעה הלא כל כך ארוכה לראדשטאט. בדרך עברנו בפלכאו ואכלנו במסעדה בתוך חווה שהאוכל בה היה נחמד אבל כמות הזבובים שהיו בה הפכו אותה ללא טובה. משם הגענו לדירה שלנו עליה דיברתי בתחילת הבלוג. כבר במסלול של זיגמונד טון הבנו שצריך לשלב עוד אטרקציה ביום הזה ואחרי התלבטויות רבות החלטנו שנעשה את מרחצאות תרמה אמדה שנמצאות לא רחוק הדירה שלנו. אחרי שהתמקמנו בדירה ראינו שאין לנו זמן לתרמה אמדה והחלטנו ללכת במקום למיני גולף שנמצא בראדשטאט וכלול בכרטיס זלצבורגלנד. מסלול המיני גולף מורכב מ18 חורים שונים והוא היה די מאתגר אך עמדנו באתגר ועשינו כולנו את כל החורים בהצלחה. אחרי זה המשכנו למסעדת פיצות נחמדה ומשם למלון אחרי יום ארוך.
למחרת קמנו בבוקר ליום מעונן, אבל ממש מעונן. היה מדובר ביום יותר מעונן מהיום של מידרס. לאותו היום תכננו לעשות את עמק גאשטיין. בעמק תכננו לראות את מפל גאשטיין שבעיירה באד גאשטיין, ומשם לעיירה באד הופגאשטיין שבה רצינו לעשות רכבל ואת המרחצאות המפורסמים של העיירה שנקראים אלפנתרמה. לאחר התלבטיות החלטנו להידבק לתוכניות ויצאנו לכיוון באד גאשטיין והמפל. המפל של באד גאשטיין הוא מפל גבוה מאוד, למעשה גובהו הוא 340 מטרים. המפל נמצא במרכז העיירה ולכן קיווינו שלמרות זאת נוכל לראות את כל המפל. שהגענו גילינו לצערנו שלמרות שיש מסלול לאורכו של המפל, אי אפשר להיכנס אליו בגלל שיפוצים. בכלל גילינו שהרבה מאוד מקומות נסגרו בכלל שיפוצים בעיירה. כל השיפוצים האלו הזכירו לנו את העיירה שיאחה בסין שבה גם היה את אותו המצב. בכל זאת צילמנו כמה תמונות של המפל.
משם המשכנו לרכבל של באד הופגאשטיין. לא מדובר ברכבל המוכר של האיזור שנמצא בבאד גאשטיין. לרכבל הזה לא הגענו בגלל שהוא לא כלול בכרטיס זלצבורגלנד. החלטנו במקום זאת ללכת לרכבל אחר שנראה לנו לא פחות יפה בבאד הופגאשטיין שכן כלול בכרטיס. התחלנו לעלות ברכבל וראינו שמאוד מעונן וקיווינו שנוכל לראות משהו. בשלב מסוים בעלייה ברכבל הכל היה ערפל ולא ראו כלום. למזלנו השלב הזה לבסוף נגמר ולמרות שהעננים לדעתי הפריעו לנוף עדיין היה יפה. במקום יש אגם שהיה נחמד ביותר. כמו תמיד השילוב של האגם וההרים היפים הוא פשוט טוב והיה לנו כיף מאוד שם. אחרי שעשינו סיבוב באגם ראינו שמתחיל להתענן ומהר מאוד כל ההרים כוסו בעננים ואז גם התחיל לרדת גשם. הבנו שזה הזמן שלנו ללכת למסעדה שהיתה בעיניי כולנו טובה מאוד. חשוב לציין שבמקום גם יש גינת משחקים קטנה שיכולה להעסיק את הילדים הקטנים.
משם ירדנו חזרה ומשם המשכנו למרחצאות אלפנתרמה. המרחצאות כלול בכרטיס זלצבורגלנד ל4 שעות שלא ניצלנו את כולם. המרחצאות בנויים מבריכה מחוממת בפנים ובריכה מחוממת בחוץ ששניהם היו יותר חמות מאלו באקווה דום אך גם הגענו למסקנה שהסיבה ששם הן לא היו חמות זה בגלל שהיה חם באותו היום כך שזה לא אומר כלום, כמובן שזה לא בטוח. בכל מקרה, בבריכות האלו היו גם כמובן זרמי ג'קוזי ובשלב מסוים גם ירד גשם בחוץ והשילוב של הגשם עם הבריכה החמה היה כיף מאוד. בנוסף יש במקום גם עולם ילדים גדול ומושקע מאוד. יש בריכה גדולה עם אפילו מתחם בו אפשר לראות סרטים (לא תמיד יש והם עם דיבוב לגרמנית). בנוסף יש גם שתי מגלשות מעולות כאשר אחת עם אבובים והיא יותר מתאימה לקטנים והשניה מתאימה לגדולים יותר שבחבורה כי היא מהירה מאוד. בנוסף יש גם מגלשה בחוץ. מבחינת השוואה אנחנו מסכימים שמבחינת בריכות אקווה דום יותר טוב אבל מבחינת עולם הילדים והמגלשות הרבה יותר טוב כאן. בסך הכל נהנו מאוד מהמקום, גם מהבריכות וגם מהמגלשות ובלינו במקום בערך שלוש שעות וחצי. משם אכלנו במסעדה של המקום שהיתה סבירה.
היום החלטנו שנעשה את נקיק ליכטנשטיין ואת האטרקציות של העיירה וואגריין. שקמנו ראינו שהמזג אוויר מעונן אבל פחות מאתמול והחלטנו להמשיך עם התוכניות שלנו. התחלנו עם נקיק ליכטנשטיין. הנקיק נחשב לאחד הטובים באוסטריה ולכן היו לנו אליו לא מעט ציפיות. שהגענו ראינו שהנקיק צר מאוד מה שהופך אותו ליפה מאוד כי אפשר גם לראות את הקירות שסוגרים אליו שהם ממש קירות של קניון. לצערנו גילינו מהר מאוד שהמסלול מצופה במעין רשת דייגים שמונעת מהסלעים ליפול עלינו. הדבר הזה קצת הרס לנו את הנוף ובנוסף בשלב הזה המסלול הוא לא צמוד לנקיק אלא טיפה מעליו מה שהופך את זה לטיפה פחות יפה. לאחר כמה זמן פתאום גילינו שהמסלול מתקרב לנקיק ונהיה צמוד אליו ויחד עם זה גם רשת הדייגים נעלמת ושם המסלול נהיה ממש יפה. לקטעים המסלול נכנס לתוך מערה חשוכה ויוצא ממנה לאחר מעט זמן. בסוף מגיעים למפל מרשים ומשם חוזרים את הדרך חזרה. בסך הכל המסלול היה יפה מאוד ולדעתי היה הכי יפה עד עכשיו.
משם המשכנו לווגאריין ששם, אחרי שאכלנו במסעדה טעימה, עלינו ברכבל למתחם המשחקים ואגריני גרפנברג. הילדים שלנו במשפחה הם בגילאים של 12 ו16 כך שגני משחקים הם לא ממש הקטע שלנו אך בגלל שזה כלול בכרטיס זלצבורג ובגלל שחשבנו שיהיה שם נוף יפה החלטנו בכל זאת לעלות. שהגענו למעלה ראינו שמעונן מאוד ולא רואים כלום. קצת התבעסנו אבל החלטנו בכל מקרה לעשות סיבוב במתחם. התחלנו עם עצירה בבית קפה בה הזמנו את הקינוח האוסטרי הטיפוסי, הקייזרשמן. מדובר במעין חתיכות פנקייק שמעליהים מפוזר אבקת סוכר ואפשר לטבול אותו במטבל שהוא או דובדבנים או רסק תפוחים. קינוח טעים אבל גדול כך שהוא לא מתאים אחרי ארוחה גדולה. משם ראינו שמתחיל להתבהר וגם לאט לאט מצאנו דברים לעשות במתחם זה. עצרנו לקיר טיפוס קטן בשביל איתי ואחרי זה גם החלטנו לנסות את מסלול הרגליים היחפות. מדוסר במסלול שאותו עושים ברגליים יחפות והולכים על אבנים או דברים אחרים. היה נחמד אבל קצת סדיסטי. בחלק השני של המסלול יש מסלול שיווי משקל שאף אחד מאיתנו לא הצליח לעבור אותו במלואו, מדובר במסלול קשה למדי. אחרי חזרנו לתחנת הרכבל שם יש אגם שאפשר לחצות אותו עם גשר חבלים, גשר של אבנים או עם רפסודה שמושכים מצד לצד. שם גם היתה מגלשה ארוכה מאוד שאיתי החליט לנסות והחליט שהיא נחמדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה