ימים של שלכת

 שלום לכולם. אחרי האי המיוחד ג'ג'ו והטירוף הזה שנקרא פסטיבל המסכות של אנדונג, המשכנו לחלק הבא בטיול. החלק הבא כלל גם טבע כמו ג'ג'ו אבל טבע שונה. במקום אתרי טבע יחודיים שקשה למצוא במקומות אחרים וסלעי בזלת שחורים שצצים מכל מקום, פה נחשפנו לתופעה שקיימת בכמעט כל המקומות בעולם (במידה כזאת או אחרת), השלכת. היו לנו יומיים שבהם ראינו את השלכת במלוא תפראתה, וזה היה בערך באותו האיזור, יום אחד באי נאמי ועוד יום בשמורת הטבע סאוראקסאן.

אז ביום שבת נפרדנו לשלום מאנדונג ומהפסטיבל המטורף הזה והתחלנו בנסיעה של שעה בלבד עד לעיירה דניאנג. בעיירה הזאת נמצא אתר יחודי ויפה מאוד של שלושה צוקים שנראים כאילו יוצאים מתוך המים. המקום היה לנו בדרך אז חשבנו לעצור שם כדי להתרשם ולפתוח את הבוקר, אז ישבנו שמה, שתינו קפה, התרשמנו מהנוף המרשים ביותר והמשכנו הלאה.

משם המשכנו לנסיעה של שעתיים עד לאי נאמי. האי הזה הוא אי קטן שלפי האגדה קרוי על שם גנרל נאמי, גנרל שבגד בצבא ונגזר עליו עונש מוות, והוא נקבר במה שהפך להיות האי הזה. מודבר באי מלאכותי שבו גם צולמה הדרמה הקוריאנית סונטת החורף, שהצליחה מאוד בקרב הקוריאנים וגרמה לאי להיות מאוד פופולרי ותיירותי. באי הזה בהחלט אפשר לראות את השלכת בצורה טובה, אבל עדיין קשה לקרוא למקום אתר טבע. מדובר באי מאוד תיירותי ורואים את זה בכל פינה, הוא פשוט מוצף בכל מיני פסלים מוזרים, סתם פסלים, גנים כלשהם, איזשהו מבנה אבן לא ברור וגם שוק פשפשים בתוך האי, והמילה קיטשי, היא מילה שפשוט חייבת להאמר בקשר לאי הזה. עדיין אנחנו אהבנו את המקום ולדעתי כל מי שמוכן להבין שזהו לא ממש אתר טבע אלא יותר פארק תיירותי, ממש לא יתאכזב. ישנם שתי דרכים להגיע לאי, או במעבורת, או באומגה ארוכה שמגיעה ישירות לאי, אנחנו התפצלנו, איתי וחני נסעו באומגה וירון וגילי נסעו במעבורת, החזרה היא בכל מקרה דרך המעבורת. כשהגענו לאי דבר ראשון חיפשנו מקום לאכול ומצאנו מסעדה קוריאנית עם אפילו אופציות צימחוניות לגילי. הזמנו את מנת הבולגוגי, מרק עם בשר חתוך, לא רע בכלל, וגם ביבימבאפ, מנה של אורז עם ירקות ובשר (בפעם הזאת הזמנו אותו בגרסה צימחונית) שהגיע קר משום מה למרות שאחרי זה גילינו שביבימבאפ אמור להיות בכלל חם, לא עפנו. משם יצאנו לטייל קצת באי והשלכת באמת הייתה יפה, הצבעוניות בלטה מאוד, העץ המרשים ביותר היה המייפל שהיה בשיא השלכת ולמזלנו היה בכל פינה. היו שמה גם עצים גדולים ומאוד מרשימים. הסתובבנו באי כשמדי פעם אנחנו מוצאים איזה בריכה קטנה או מזרקה, השיא היה כשמצאנו בריכה שעליה שיחזור של הצוקים מדינאנג, שאותם ראינו רק באותו היום. עד שבסוף הגענו לתצפית לנהר שהיה די מרשים וגם רחב משני הצדדים, היה מדובר בטח בנהר מאוד מרשים שהאי לא היה קיים והיה אפשר לראות את כל הנהר. לאחר מכן הגענו לשוק הפשפשים של האי ושמה התפצלנו, הבנות הלכו לסיבוב קטן בשוק והבנים הלכו לסיבוב קטן באי שבמהלכו איתי גם עשה מין סוג של אומגה קטנה. משם חזרנו, מרוצים ביותר.

 השעה כבר התחילה להיות מאוחרת ואנחנו החלטנו לנסוע כבר למלון שהיה צמוד לאי. הגענו למלון שהיה לצערנו אחד הגרועים שהיה לנו בטיול, היה מדובר בחדר קטן עם מיטה זוגית ומזרן פוטון אחד, ניסינו לשאול את בעלת הבית עם היא יכולה להביא לנו עוד מזרן היא אמרה שאי אפשר וככה היא אמרה על כל דבר ששאלנו אותה. בלית ברירה חני ירון הצטופפו במיטת פוטון אחת בזמן שהם נתנו לאיתי וגילי לישון במיטה הזוגית. לא אהבנו את המלון בכלל.

למחרת קמנו בבוקר, התארגנו מהר, עפנו מהמלון הנוראי הזה והתחלנו לנסוע אל עבר שמורת סאוראקסאן. בדרך עצרנו בתחנת עצירה לבית קפה וגילינו המון אנשים שנמצאו ביחד איתנו, הרי זה היה יום ראשון. ניסינו פה בפעם הראשונה את רשת המאפייות הקוריאנית פריז בגט, שלא הייתה מוצלחת רק בגלל שזה לא היה סניף אמיתי אלא דוכן פיק אפ מהיר, בסיאול ובבוסאן פגשנו סניפים אחרים והרבה יותר טובים. משם חזרנו לרכב כשאנחנו מבינים שכל האנשים בתחנת העצירה כנראה ימשיכו איתנו עד לסאוראקסאן ושהולך להיות שמה עמוס בטירוף. המשכנו בנסיעה שארכה בסך הכל בערך שעתיים עד שהגענו לשמורה ושמה נחרדנו לגלות עד כמה בעיית העומס היא נוראית. מהכניסה לשמורה עד החנייה איפה שהכניסה לכל המסלולים היה פקק מטורף של 40 דקות, וזה היה מרחק של פחות מ3 קילוטרים. כל החניות היו מלאות ונאלצנו לחנות 3 קלומטרים משם מתוך ידיעה שלא בטוח שלמעלה יש בכלל חנייה. הלכנו 3 קילומטרים למעלה ברגל וישר הבנו שעכשיו אנחנו לא רוצים לעלות על הרכבל של סאוראקסאן כי יהיה מטורף, אז במקום עשינו מסלול אחר. המסלול שבחרנו עובר בשלושה מפלים שונים כאשר תחילת המלול היא במעין יער כזה שמה ראינו את השלכת באופן מדהים. משם אחרי משהו 1 וחצי קילומטרים הגענו למפל הראשון שהיה הרבה יותר גדול ומרשים ממה שחשבנו שהוא יהיה. המפל השני שנמצא חצי קילומטרים משמה היה יותר קטן ופחות מרשים ומשמה יש עוד עלייה של 500 מטרים עד המפל השלישי. הבנות החליטו להישאר בעוד שהבנים עלו אלא שהעלייה הייתה מאוד קשה ומאנשים שירדו הבנו שאין ממש מים במפל השלישי והחלטנו לוותר. משם חזרנו חזרה כאשר בסוף זכינו לתצפית רחוקה אל עבר הר סאורקסאן הר שפיסגתו צוקים לבנים מרשימים. הלכנו לאכול ארוחת צהריים כאשר לפני זה בדקנו וראינו שאין כזה תור מטורף לרכבל. אחרי האוכל היינו מוכנים ללכת לרכבל אלא שאז ראינו שמאוד מעונן והתחיל לרדת גשם, אז החלטנו לוותר. הרכבל הזה בעיקרון עולה לנקודה שמתצפתת על הר סאוראקסאן. משם הלכנו לעשות סיבוב קטן במקדש שהיה שם שבו נמצא הבודהה הכי גדול בקוריאה, מאוד מרשים, ומשם חזרנו חזרה אחרי טיול לא רע בכלל בשמורה הזאת.

 לאחר שחזרנו למכונית, נסענו שעה וחצי אל עבר המלון הבא שלנו שנמצא בדרך למקום הבא שלנו, העיר גיונגג'ו. המלון היה באיזה עיירה קטנה באמצא שום מקום אבל המלון עצמו היה ממש טוב. הוא גדול עם שלושה מיטות, שזה כבר טוב אחרי המלון הקודם, אבל היה בו גם ג'קוזי וגם נוף יפה לים, אחלה של מלון. החלק הזה של הטיול היה בהחלט מרשים ויפה. מה שהיה הכי יפה בטיול שלנו הוא שראינו הרבה דברים שונים ומגוונים בהרבה מקומות שונים, ותמיד היה גיוון, לא ראינו את אותו הדבר שוב ושוב, הטיול תמיד השתנה וזה בהחלט היה מדהים וטוב. יום למחרת טיילנו בעיר ההיסטורית גיונגג'ו.