מישראל עד לג'ג'ו

 שלום לכולם. קצת יותר מחצי שנה אחרי הטיול שלנו לטנזניה, משפחת נחום טסה שוב פעם, והפעם ליעד לא שגרתי, קוריאה. קודם כל חשוב להגיד שאנחנו כבר סיימנו את הטיול, החלטנו הפעם לספר לכם על הטיול אחרי זה ולא בזמן הטיול בגלל כל מיני תקלות שונות. את הטיול הזה אנחנו מתכננים כבר לא מעט זמן, כבר לפני חצי שנה התחלנו לחשוב עיל יעדים לטיסה הבאה שלנו והרבה שמות הוצעו, ברזיל, קוסטה ריקה, מקסיקו, קמבודיה ויפן שכמעט נבחרה אלא שבסוף התגלה שהיא סגורה לתיירים בגלל הקורונה (מאז היא הספיקה להיפתח אבל זה כבר היה מאוחר מידי). אחרי עוד כמה בירורים שונים העלנו את האופציה של מדינה שהייתה נראית לנו בסגנון של יפן אבל עדיין מעניינת, דרום קוריאה. אחרי כמה בירורים הבנו שתי דברים, אחת, קוריאה אולי קצת מזכירה את יפן אבל היא גם מאוד שונה, שתיים, אנחנו טסים לקוריאה. הזמנו את הטיסה ארבעה חודשים לפני ומאז ניסינו להתכנן את הטיול, עם המון שינויים באמצע. אחרי כמה בירורים גילינו ששלושת המקומות הכי מרכזיים בקוריאה הם, עיר הבירה של המדינה סיאול, עיר גדולה ומעניינת עם שילוב בין אתרים מסורתיים יותר למקומות מודרניים וחדשניים, העיר השנייה הכי גדולה בקוריאה בוסאן, עיר נמל גדולה ומודרנית, והאי ג'ג'ו, אי שנבחר לאחד משבעת פלאי תבל והוא מלא במקומות טבע מעניינים עקב התפרצות הר געש שהייתה באי. אבל זאת לא כל קוריאה, מהר מאוד גילינו שיש עוד, הוספנו לטיול את שמורת סאוראקסאן שנחשבת לשמורת הטבע הכי יפה במדינה, את העיר העתיקה גיונגג'ו, את האי הקטן והיפה נאמי ואת העיר אנדונג שמתקיים בה בזמן שהיינו פסטיבל מסכות בינלאומי ענק. אחרי לא מעט שינויים בסוף סגרנו על מסלול, התחלנו עם טיסה לסיאול ולינה שם ביום הראשון, משם טיסה לג'ג'ו שם היינו שלושה ימים, משם טיסה לבוסאן שם לקחנו את הרכב ונסענו ליומיים באנדונג, משם ליום באי נאמי, יום בשמורת סאוראקסאן, יום בעיר גיונגג'ו, שלושה ימים בבוסאן, יום של נסיעה לסיאול ברכבת מהירה ואחריו עוד שישה ימים בסיאול עד הטיסה. 

אז ביום שבת, יום לפני ערב ראש השנה, התחלנו את הטיול עם טיסה ארוכה מאוד, שעתיים לטורקיה, לאחר מכן 3 שעות בטורקיה  ומשם טיסה של 10-11 עד לקוריאה. עקב הטיסה הארוכה והעובדה שקוריאה היא 6 שעות אחרינו (שאצלנו 1 למשל אצלהם 7) יצא כך שטסנו מישראל ב8 וחצי בערב ונחתנו בשש בערב ביום למחרת, ערב ראש השנה. ישנו באיזור של סיאול שממוקם ליד נמל התעופה גימפו, נמל התעופה ממנו יוצאת הטיסה יום לאחר מכן לג'ג'ו, ולא היה מדובר באיזור מאוד מרכזי ולמצוא שם מקום שפתוח בשביל לאכול זה בכלל לא היה פשוט. השעה הייתה רק 8 בערב אבל הכל היה סגור וגם מה שהיה פתוח היה בעייתי לגילי שהייתה צימחונית ובכמעט כל המקומות לא היה לה מה לאכול. בסוף בילינו את ערב ראש השנה שלנו במקדולנדס שגם שמה גילי הייתה צריכה להסתפק רק במקלות גבינה. משם הלכנו לישון, עייפים ונרגשים לקראת יום הטיול הראשון שלנו בקוריאה. 

למחרת קמנו מוקדם לקראת הטיסה שלנו לג'ג'ו, טיסה לא ארוכה של שעה וחצי. לאחר הנחיתה טיפלנו בעניין השכרת הרכב בג'ג'ו אחרי קצת סיבוכים ובסוף ב11 סוף סוף יצאנו לדרך ליום הטיול הראשון שלנו בג'ג'ו ובקוריאה. התחנה הראשונה שלנו  היייתה תצפית אל עבר הים ואל סלע בזלת גדול לא רחוק מנמל התעופה, הלכנו קצת לאורך הים, התרשמנו ומשם הלכנו עוד קצת כדי לראות נהר יפה לא רחוק משם ומשם חזרנו לאוטו ונסענו למקום הבא, חוף המדאוק. מדובר בחוף יפה עם מין סוג של חצי לידו וגם אפשר לראות בו כמה סלעי בזלת לאורך החוף. הסיבה לכל סלעי הבזלת האלה היא התפרצות הר הגעש בג'ג'ו וסוג הסלעים האלו ליוו אותנו כל הטיול שלנו בג'ג'ו וראינו אותם בצורה אפילו יותר יפה בהמשך. החוף היה נחמד לגמרי וגם בגלל שהיה די חם הכנסנו אפילו את הרגליים (לא ממש יכולנו יותר מזה כי המים היו ממש רדודים). משם אחרי עצירה קטנה לקפה וגם לגלידה בבסקין רובינס, רשת קנדית שהשטלתה לגמרי על קוריאה ואפשר לראות אותה בכל מקום (גם סטארבאקס ככה, אגב), המשכנו בדרכו לתחנה הבאה, מערת הלבה מנג'נגול. לפני שנגיע למערת הלבה חשוב להגיד קטע הזוי עם הקוריאנים שראינו בעקר בג'ג'ו, הם מאוד היסטרים לגבי המהירות בכבישים. לא מעט פעמים נתקלנו בכביש רחב עם שלושה או ארבעה נתיבים שבו מהירות הכביש הייתה חמישים קמ"ש, בכלל בג'ג'ו לא ראינו אף פעם כביש עם מהירות של מעל שמונים קמ"ש וגם זה היה נדיר, מעבר לזה כל פעם שהיה בית ספר או בית אבות, גם אם זה כביש ראשי ובלי מעבר חצייה , כולם צריכים לרדת ל30 קמ"ש, פשוט הזוי. בכל מקרה, משם הגענו למערת הלבה, שמן הסתם נוצרה מלבה מההתפרצות שזרמה בתוך המערה והתקשתה על דפנותיה (זה לפחות מה שאני הבנתי). המערה היא די קרה מה שאנחנו לא הבנו ולצערנו נאלצנו לסבול את הקור בלי בכלל סוודרים, לא נורא. המערה די מרשימה, אפשר לראות את הלבה שהתקשה על דפנות המערה, יש קטעים שהמערה מאוד רחבה שזה מאוד מרשים וגם קטעים שהיא די צרה שאז רואים טוב את הלבה שגם זה מרשים. מדי פעם אפשר לראות כל מיני סלעים שנפלו אל המערה, צורות מיוחדות של הלבה (גולת הכותרת היא אבן לבה שממש נראית כמו צב) עד שבסוף מגיעים לגולת הכותרת, עמוד לבה ענקי ומרשים שגם מציין את סיום הדרך ומשם צריך לחזור את כל הדרך חזרה. המסלול אורך 2 קילומטרים (קילומטר הלוך וקילומטר חזור) והוא די מרשים וזה בהחלט גם מקום טוב לראות את הייחוד של ג'ג'ו כאי שעבר התפרצות הר געש ובגדול זה מקום מיוחד שאין הרבה במקומות אחרים (יש מערות לבה אחרות אבל לא הרבה וזאת נחשבת לאחת המרשימות ביותר בעולם).

 משם חזרנו למלון ובערב יצאנו לארוחת ראש השנה מתקנת לכבוד חג שני. אחרי קצת חיפוש כי גם פה מסעדות נסגרות מוקדם בסוף מצאנו מסעדה עם אוכל קוריאני מוזר, היה שם בהתחלה כל מיני מנות פתיחה קוראניות, חלק היו טעימות, לחלק לא היה הרבה טעם, וחלק היה פשוט דוחה, השיא הוא מנה שאכל ירון ומיד הכריז שזה הדבר הכי דוחה שאכל בחיים שלו. חוץ מזה היה דגים נאים שאכלנו עם אצות ווקאמה שזה היה לא רע ומנה של מקרל מטוגן שזאת מנה שראינו הרבה בקוריאה והיא מאוד מאוד טעימה, בסך הכל היה מעניין אבל זאת בהחלט לא הייתה אחת מהמסעדות הטובות ביותר שלנו. משם חזרנו למלון עייפים ומרוצים מיום מאוד ארוך. עד כאן איתי גילי חני וירון