שלום לכולם. אז אחרי שלושה ימים באי הטבע המיוחד ג'ג'ו, יומיים בפסטיבל המסכות המטורף, יומיים של טבע טיפה יותר ירוק ופשוט (וגם טיפה קיטשי) של לראות שלכת באי נאמי ובשמורת סאוראקסאן, וגם יום בעיר ההיסטורית גיונגג'ו, חלק הנסיעות, המעברים בין מקום למקום וגם קצת הטבע, נגמר ופה הגענו לחלק העירוני בטיול בערים בוסאן ואז סיאול.
אז ביום שלישי, ערב יום כיפור ארזנו את הדברים במלון הלא כל כך טוב שלנו בגיונגג'ו, צילמנו קצת תמונות אחרונות של המקום המרשים והתחלנו לנסוע אל עבר בוסאן. בדרך התחיל לרדת גשם רציני שסימן את היום הראשון שלנו בטיול שבו הגשם לקח חלק משמעותי ביום (ירד לנו גשם בג'ג'ו קצת שהיינו ברכב וגם חווינו אותו בחוץ ביום של סאוראקסאן אבל רק בסופו, פה זה היה בכמעט כל היום). עשינו עצירה בדרך כמו תמיד לבית קפה בשביל לפתוח את הדרך והמשכנו לנסוע, כשהגשם בינתיים לא עוצר. אחרי שעה נסיעה בסך הכל הגענו ליעד הראשון שלנו להיום haedong yonggungsa temple. מדובר במקדש שנמצא על הים ומה שנוצר בעצם זה מקדש מאוד יפה שהסיבה העיקרית להגיע אליו היא בשביל התצפיות המרשימות מאוד ממנו לים. הגשם בינתיים למזלנו נפסק וכמה דקות הליכה מהחנייה ומגיעים למקדש, משם יש ירידה אל תוך המקדש עצמו, כאשר במהלך הירידה אפשר לצאת שנייה הצידה לתצפית מרשימה מאוד על המקדש והים, המקום הכי יפה במקדש. המקדש עצמו יפה אבל זה די ברור שמדובר באתר תיירותי ושהמקדש עצמו הוא רק המשני פה. ראינו האמת תפילה אחת אבל כמעט כל האנשים שהיו שם והיו לא מעט, היו סתם תיירים. בהחלט אבל התצפיות מהמקדש אל הים מאוד מרשימות וזה בהחלט אתר חובה פשוט מהמם שלא כדאי להחמיץ, פשוט מהמם.
כשחזרנו , הגשם גם כן חזר והוא שוב פעם ליווה אאותנו לאורך כל הנסיעה. אנחנו נסענו עוד נסיעה של קצת יותר מחצי שעה עד לליד נמל התעופה שמה היינו אמורים להחזיר את הרכב ואז היו אמורים להסיע אותנו לנמל התעופה, זה מה שחשבנו. בפועל פגשנו שם בחור שפשוט הצטרף אלינו אל הרכב והסיע אותנו בדיוק באותו הרכב אל נמל התעופה שמה התרחשה ההחזרה האמתית, לא ברור למה היה צריך את העצירה המיותרת הזאת, אבל שיהיה. משם עשינו הפסקה קטנה בשדה התעופה ונסענו אל עבר המלון. הפעם המלון היה בעצם דירה במלון ענקי (אנחנו לא הזמנו חדר דרך המלון אלא דרך מישהי שיש לה חדר במלון שמשכירה אותו לאנשים באייר בי אן בי), החדר היה גדול, עם סלון גדול, מטבח, ושתי חדרים עם בסך הכל שלושה מיטות רחבות, חדר ממש טוב. אחרי שהתמקמנו בחדר החלטנו להתפצל, הבנות יצאו לקניות באחד הקניונים הענקיים שהיו צמודים למלון ואנחנו הבנים יצאנו לסיבוב בעיר, זה לפחות מה שרצינו. כשיצאנו דבר ראשון חיפשנו וגם מצאנו מסעדת ברביקיו. מדובר בסוג מסעדות בקוריאה שבהם מגישים בשר נא (בדרך כלל חזיר, במקרים נדירים בשר בקר) ואתה מבשל אותו בעצמך או שמבשלים לך אותו במקום ואז אתה אוכל אותו עם רטבים וירקות שונים. אנחנו בפעם הזאת נפלנו על מסעדת ברביקיו מפוארת שיש סיכוי שאפילו הגישה לנו בשר בקר (לא בדיוק הבנו, וזה גם לא מאוד שינה לנו) אנחנו בישלנו אותו בעצמנו, והתוצאה הייתה מאוד טעימה והייתה ארוחה ממש טובה. לאחר מכן ראינו שעדייין יורד גשם והחלטנו ללכת גם כן לקניון לסיבוב קטן. הקניון הזה נקרא לוטה דפרטמנט סטור, וזה בעצם קניון עם איזה 10 קמות של בעיקר בגדים אבל גם תכשיטים, מוצרי קוסמטיקה וגם מסעדות ואפילו קולנוע. מדובר ברשת שאפשר למצוא גם בסיאול וגם בבוסאן ואפשר למצוא כאלה דומים שהם בעצם אותו הדבר רק של חברה אחרת, כמו יונדאי אאוטלט. החברה הזאת לוטה, היא אחראית על מלא דברים ברחבי קוריאה, יש לה כמובן קניונים, אבל גם תחנות דלק, פארקי שעשועים, חברת השכרת רכב, רשת של מסעדות מזון מהיר, וגם מלונות, פשוט הכל. בכל מקרה, אנחנו הבנים עשינו סיבוב קטן בקניון (בלי מפגש עם הבנות) בלי שום מציאה (המבחר שם לגברים היה ממש קטן, לא היה הרבה, וגם מה שהיה לא היה טוב) ולאחר מכן חזרנו למלון ושם נפגשנו כולנו וחשבנו על מה עושים בהמשך. ראינו שהגשם נפסק והחלטנו ללכת אל חוף גוואנילי, אחד משני החופים הכי פופולריים בבוסאן (השני והפופולרי יותר, הוא חוף האונדה). בחוף גוונילי אפשר לראות את גשר גוואנגאן, גשר גדול שבערב יש עליו מופע אורות. אנחנו החלטנו ללכת ברגל לחוף (הליכה של בערך 2 וחצי קילומטר) וקצת הצטערנו על זה כי ההליכה לא הייתה יפה במיוחד וגם בסוף רצנו כמו מטורפים כדי להספיק למופע אורות רק כדי לגלות שטעינו בשעה. גם לפני המופע אורות הגשר היה מואר ומאוד מרשים, אז התרשמנו, אכלנו פיצה בפיצרייה קרובה ואז ראינו את המופע שלא היה כזה מרשים ומשם חזרנו ברכבת התחתית המאוד נוחה של בוסאן, בחזרה למלון. התשלום ברכבת התחתית גם בבוסאן וגם בסיאול, הוא בכרטיס הטי מאני, כמו הרב קו שלנו. משם חזרנו למלון וסיימנו את היום.
למחרת זה היה יום מיוחד, יום ההולדת של איתי, שהתחיל במסיבה קטנה, עם עוגה, נרות, שלט happy birthday, וגם כמה פצצות קונפיטי ממש קטנות שקיבלנו עם העוגה. אחרי זה קנינו עוד כמה דברים בסניף של פריז באגט שהיה ליד המלון, שהפעם היה כמו שצריך, מאפייה גדולה עם מלא דבריים שווים, ואז לאחר כל זה רק ב11 סוף סוף יצאנו מהמלון ונסענו עד לשכונת gamcheon. מדובר בשכונת אומנות שהקטע שלה הוא שהבתים שלה הם בתים צבעוניים, כמעט כל בית צבוע בצבע שונה. רואים את זה ממש טוב בכניסה לשכונה, יש שמה תצפית מדהימה לעבר השכונה, ממש יפה. בשכונה גרים אנשים, אבל עדיין רוב מי ששם זה תיירים. בכניסה לשכונה לקחנו את המפה של השכונה שבה גם אפשר לקבל חתימות בכל מיני מקומות שונים בשכונה. בכניסה לשכונה יש מוזיאון שמסביר את ההיסטוריה של השכונה, מדובר בשכונה שאליה ברחו פליטים ממלחמת קריאה, בגלל שבוסאן הייתה המקום היחידי שבו לא לחמו, והם התמקמו באיזור הזה, שהפך לשכונת עניים, כמו פאבלה (אפשר לראות את זה גם היום), השכונה לאט לאט שוקמה והפכה לשכונה של אומנות ותיירות. בכל השכונה יש מלא חנויות מזכרות חמודות, מלא ציורי קיר, ועוד כל מיני דברים חמודים. היה שם דג שהיה עשוי מקרשי עץ מעוצבים וצבועים, היה כל מיני פסלים, כאשר בראשם פסל של הנסיך הקטן שהפך לסמל המקום, ויש גם כל מיני גלריות חמודות. בדרך גם יש כל מיני תצפיות מהממות לשכונה ולבתיה הצבעוניים, ובגדול מדובר בשכונה מהממת ובאחד המקומות הכי יפים של הטיול.
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
לקראת סוף הטיול שלנו בשכונה, הגענו לקפה duf, שמההתחלה היה נראה לנו מוזר, אבל לא היה ברור לנו עד כמה. הזמנו שם קפה וכריכים ואז המוכר אמר לנו לרדת למטע כדי להאכיל את הברווזים , ונתן לנו כמובן אוכל לתת להם. ירדנו למטע ובדרך עברנו במלא פסלים של מכשפות, רופאים זומבים, זומבים בכללי, גורילות, ועוד כל מיני דברים מזויעים ומוזרים. בסוף כן הגענו לברווזים שהיה נראה לנו שניסו לתקוף אותנו ובסוף פשוט שפכנו להם את האוכל לפני שהספקנו לצלם תמונה. בהחלט זה היה בית קפה מוזר, אבל מגניב.
.jpeg)
משם יצאנו כבר מהשכונה ונסענו אל עבר כיכר BIFF. BIFF זה ראשי תיבות של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בבוסאן (באנגלית כמובן). הפסטיבל הזה למעשה התחיל באותו היום אבל הוא מתרחש בערב, והפסטיבל לא עניין אותנו במיוחד. הכיכר עצמה האמת לא כזאת מרשימה, יש שמה מקום בו על הרצפה יש טביעות ידיים של מפורסמים שהשתתפו בפסטיבל, סגנון שדרת הכוכבים בהוליווד. עשינו שם הפסקה לאוכל ואחרי זה גם הלכנו לראות את שוק הדגים בבוסאן שהוא אחד הגדולים באסיה, ונחשב למאוד מרשים, בפועל הוא בעיקר מסריח ויצענו משם די מהר. משם הסתובבנו שם קצת בשוק הפתוח שהיה צמוד לכיכר ולבסוף הגענו למגדל בוסאן. המגדל נמצא בראשה של גבעה קטנה ואנחנו עלינו עד לראשה ואיתי וחני החליטו גם לעלות עד לראש המגדל. מראש המגדל נשקף נוף יפיפה לכל בוסאן, פשוט מהמם. אחרי שסיימנו להתרשם מהנוף ירדנו למטה ובדרך למעלית עברנו בתערוכה שמדמה צוללת, ממש סתם. מהמעלית מגיעים בעצם טיפה מעל הכניסה למגדל שמה יש כל מיני תערוכות, תעורכה שבה קירות צבועים שכל קיר מייצג צבע אחר של בוסאן, תערוכה של סרטון שמציג את ארבע העונות של קוריאה, וגם היכל שמראה ציור של בוסאן שמעליה זיקוקים. משם המשכנו לבית קפה שצמוד לקומה הזאת ומשם ירדנו למטה, התאחדנו עם ירון וגילי וחזרנו למלון.
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
אחרי מנוחה קלה במלון נסענו לעבר חוף האונדה, החוף הכי פופולרי בבוסאן. בהתחלה התרשמנו קצת מאיזור החוף שהוא בעצם מרכז העיר והגענו למסעדה הודית טעימה מאוד שבה ציינו שוב את היום הולדת של איתי. משם הלכנו לראות את החוף. מדובר בחוף ענק עם טיילת שמשתרכת לאורכו, שאנחנו היינו גם היה פסל מחול לכבוד פסטיבל הקולנוע (נראה לי). החוף היה מאוד גדול ומרשים ודי אהבנו אותו. משם סיימנו את היום בעוגה בקפה הולי, עוד רשת בתי קפה קוריאנית. ומשם שם חזרנו למלון אחרי יום מדהים שהיה אחד הימים הכי טובים שלנו בטיול, ולא רק בשביל איתי.
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
