שלום לכל אלה שצמו ולכל אלה שלא,
מקווים שלכולם היה יום כיפור מהנה.
אנחנו לא כתבנו כבר מספר ימים, גם בגלל יום כיפור וגם בגלל עומס האטרקציות פה בשנגחאי. אבל לפני שנגיע לשנגחאי נתחיל בעיר האנגזו, או בשם החדש שלה נאחסגזו. על זה שאיבדנו בלילה כשהגענו את המצלמה אתם כבר יודעים. גם על זה שאנחנו נמצאים בעין הסערה אתם כבר יודעים. בערב יום ראשון התבהר קצת מזג האוויר והחלטנו ללכת לאטרקציה המרכזית של העיר - מופע המזרקות באגם המערבי. האגם עצמו לא היה מאוד מרשים בערב, אבל המופע היה נחמד מאוד.
אחרי המופע החל לרדת שוב גשם, ולכן הלכנו לאכול, ולאחר מכן רצינו לנסוע חזרה למלון. מתברר שבמרכז זה לא פשוט לתפוס מונית. עמדנו כשעה בכיכר מנסים לעצור מוניות ללא הצלחה. רק בסיועה של סינית מקסימה שהזמינה לנו מונית באפליקציה הצלחנו לעלות על מונית חזרה למלון. למחרת בבוקר המשיך הנאחס של העיר בדמות מונית לתחנת הרכבת עם תא מטען שמספיק למזוודה אחת בלבד. הנהג הכניס מזוודה אחת, ומזוודה שניה נשארה חצי בחוץ עם דלת תא מטען פתוח. שקט ושלווה לא היה בנסיעה. אבל שוב התברר שהסינים המקסימים מכפרים על הכל - חיפשנו את המקום לקנות כרטיסים לרכבת, ושאלנו צעיר סיני. הצעיר לקח אותנו בידו ועמד איתנו חלק מהזמן בתור עד שהסברנו לו שהוא יכול להמשיך. בדרך לרכבת סיני נוסף עזר לחני לסחוב את המזוודה במדרגות.
הנסיעה ברכבת היתה נעימה וקצרה. השינוי הראשון מהאנגזו לשנגחאי החל כבר במונית. קיבלנו מונית גדולה ונעימה, עם נהג מקסים שניסה לנהל איתנו שיחה מבלי לדעת מילה באנגלית בדרך האופיינית - באמצעות דיבור ל-google translate.
המלון בשנגחאי היה שינוי מרענן. מלון מודרני לחלוטין. בחדר היו 2 קומות, ומטבחון קטן. איך שהגענו היינו רעבים אז אכלנו בבורגר קינג בקניון ליד המלון. אחרי זה נסענו ברכבת התחתית המצוחצחת של שנגחאי לרחוב ננג'ינג מזרח, המדרחוב המרכזי של העיר המוביל לטיילת ה-Bund שמשקיפה על איזור הפודונג - קו הרקיע של העיר שנגחאי. הטיילת היתה מהממת, וקו הרקיע מרשים. לידיעה בשנגחאי יש את הבניין השני בגובהו בעולם - מגדל שנגחאי, ועוד מגדל נוסף בעשיריה הראשונה. איתי סיפק את הקטע המצחיק כשביקש לצלם אותנו מתנשקים עם הנוף של שנגחאי ברקע, ודרש לעשות את זה ב-passion.
אחרי זה חיפשנו מקום לאכול ארוחת ערב, ומצאנו שוק אוכל מדהים, עם כל מיני דוכני אוכל מוזרים. אחת הרוכלות התעקשה שאיתי יאכל מהשיפודים - איתי כמובן לא סרב.
למחרת נסענו לדיסני וורלד - האטרקציה לילדים. בקרוב איתי יפרסם את רשמיו.
אתמול החלטנו לצאת מאוחר יותר כדי להתחמק העומס ברכבת התחתית בבוקר. היתה הצלחה חלקית. הגענו למוזיאון שנגחאי. ראינו מספר תערוכות - תערוכת פיסול עתיק בסין שהיתה מעניינת וכללה מוצגים מלפני התקופה הבודהיסטית ולאחר מכן, תערוכה של כלי ברונזה החל מכ-2000 לפני הספירה עד האלף האחרון, תערוכה מרשימה של חרסינה סינית, ותערוכות נוספות.
לאחר מכן נסענו ברכבת לרובע הצרפתי, לאיזור Tiazifang, שהוא בעצם סמטאות צרות בסגנון בניה סיני עתיק, ובו חנויות וגלריות של אמנים. היה נחמד, לא יותר.
לאחר מכן נסענו לשוק הזיופים הסיני. איך שנכנסנו פגשנו קבוצה של ישראלים עסוקים בקניות - איפה נמצא ישראלים אם לא פה? חלקנו נהנה, וחלקנו פחות. לאחר מכן נסענו שוב לרחוב ננג'ינג.
היום בבוקר קמנו מוקדם על מנת להספיק לראות את גני יו. מי שלא ראה את הרכבות בשנגחאי בבוקר לא יודע מה זה עומס. הרכבות מגיעות מלאות עד אפס מקום, והדרך היחידה להיכנס היא פשוט להידחף. לאחר מספר רכבות הבנו שאם לא ניסחף לא ניכנס. בסוף הגענו. הגנים היו נחמדים.
לאחר מכן לקחנו מונית לתחנת הרכבת ונסענו לבייג'ין. לסיכום אפשר בהחלט להגיד ששנגחאי היתה שינוי מרענן ביחס לנאחסגזו. מדובר בעיר מודרנית לחלוטין שיכולה בהחלט להתחרות בערים אירופאיות או אפילו בניו יורק. למרות העומס וכמות האנשים הסינים נחמדים מאוד - לא פעם סינים פינו את מקום הישיבה לאיתי.
מחר אנחנו נוסעים לגולת הכותרת של בייג'ין - העיר האסורה. הארמון הגדול בעולם. נעדכן.
מקווים שלכולם היה יום כיפור מהנה.
אנחנו לא כתבנו כבר מספר ימים, גם בגלל יום כיפור וגם בגלל עומס האטרקציות פה בשנגחאי. אבל לפני שנגיע לשנגחאי נתחיל בעיר האנגזו, או בשם החדש שלה נאחסגזו. על זה שאיבדנו בלילה כשהגענו את המצלמה אתם כבר יודעים. גם על זה שאנחנו נמצאים בעין הסערה אתם כבר יודעים. בערב יום ראשון התבהר קצת מזג האוויר והחלטנו ללכת לאטרקציה המרכזית של העיר - מופע המזרקות באגם המערבי. האגם עצמו לא היה מאוד מרשים בערב, אבל המופע היה נחמד מאוד.
אחרי המופע החל לרדת שוב גשם, ולכן הלכנו לאכול, ולאחר מכן רצינו לנסוע חזרה למלון. מתברר שבמרכז זה לא פשוט לתפוס מונית. עמדנו כשעה בכיכר מנסים לעצור מוניות ללא הצלחה. רק בסיועה של סינית מקסימה שהזמינה לנו מונית באפליקציה הצלחנו לעלות על מונית חזרה למלון. למחרת בבוקר המשיך הנאחס של העיר בדמות מונית לתחנת הרכבת עם תא מטען שמספיק למזוודה אחת בלבד. הנהג הכניס מזוודה אחת, ומזוודה שניה נשארה חצי בחוץ עם דלת תא מטען פתוח. שקט ושלווה לא היה בנסיעה. אבל שוב התברר שהסינים המקסימים מכפרים על הכל - חיפשנו את המקום לקנות כרטיסים לרכבת, ושאלנו צעיר סיני. הצעיר לקח אותנו בידו ועמד איתנו חלק מהזמן בתור עד שהסברנו לו שהוא יכול להמשיך. בדרך לרכבת סיני נוסף עזר לחני לסחוב את המזוודה במדרגות.
הנסיעה ברכבת היתה נעימה וקצרה. השינוי הראשון מהאנגזו לשנגחאי החל כבר במונית. קיבלנו מונית גדולה ונעימה, עם נהג מקסים שניסה לנהל איתנו שיחה מבלי לדעת מילה באנגלית בדרך האופיינית - באמצעות דיבור ל-google translate.
המלון בשנגחאי היה שינוי מרענן. מלון מודרני לחלוטין. בחדר היו 2 קומות, ומטבחון קטן. איך שהגענו היינו רעבים אז אכלנו בבורגר קינג בקניון ליד המלון. אחרי זה נסענו ברכבת התחתית המצוחצחת של שנגחאי לרחוב ננג'ינג מזרח, המדרחוב המרכזי של העיר המוביל לטיילת ה-Bund שמשקיפה על איזור הפודונג - קו הרקיע של העיר שנגחאי. הטיילת היתה מהממת, וקו הרקיע מרשים. לידיעה בשנגחאי יש את הבניין השני בגובהו בעולם - מגדל שנגחאי, ועוד מגדל נוסף בעשיריה הראשונה. איתי סיפק את הקטע המצחיק כשביקש לצלם אותנו מתנשקים עם הנוף של שנגחאי ברקע, ודרש לעשות את זה ב-passion.
אחרי זה חיפשנו מקום לאכול ארוחת ערב, ומצאנו שוק אוכל מדהים, עם כל מיני דוכני אוכל מוזרים. אחת הרוכלות התעקשה שאיתי יאכל מהשיפודים - איתי כמובן לא סרב.
למחרת נסענו לדיסני וורלד - האטרקציה לילדים. בקרוב איתי יפרסם את רשמיו.
אתמול החלטנו לצאת מאוחר יותר כדי להתחמק העומס ברכבת התחתית בבוקר. היתה הצלחה חלקית. הגענו למוזיאון שנגחאי. ראינו מספר תערוכות - תערוכת פיסול עתיק בסין שהיתה מעניינת וכללה מוצגים מלפני התקופה הבודהיסטית ולאחר מכן, תערוכה של כלי ברונזה החל מכ-2000 לפני הספירה עד האלף האחרון, תערוכה מרשימה של חרסינה סינית, ותערוכות נוספות.
לאחר מכן נסענו לשוק הזיופים הסיני. איך שנכנסנו פגשנו קבוצה של ישראלים עסוקים בקניות - איפה נמצא ישראלים אם לא פה? חלקנו נהנה, וחלקנו פחות. לאחר מכן נסענו שוב לרחוב ננג'ינג.
היום בבוקר קמנו מוקדם על מנת להספיק לראות את גני יו. מי שלא ראה את הרכבות בשנגחאי בבוקר לא יודע מה זה עומס. הרכבות מגיעות מלאות עד אפס מקום, והדרך היחידה להיכנס היא פשוט להידחף. לאחר מספר רכבות הבנו שאם לא ניסחף לא ניכנס. בסוף הגענו. הגנים היו נחמדים.
לאחר מכן לקחנו מונית לתחנת הרכבת ונסענו לבייג'ין. לסיכום אפשר בהחלט להגיד ששנגחאי היתה שינוי מרענן ביחס לנאחסגזו. מדובר בעיר מודרנית לחלוטין שיכולה בהחלט להתחרות בערים אירופאיות או אפילו בניו יורק. למרות העומס וכמות האנשים הסינים נחמדים מאוד - לא פעם סינים פינו את מקום הישיבה לאיתי.
מחר אנחנו נוסעים לגולת הכותרת של בייג'ין - העיר האסורה. הארמון הגדול בעולם. נעדכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה