שלום לכולם,
אנחנו מתקרבים לסוף הטיול. חלקנו כבר מתגעגעים הביתה (בעיקר הילדים) וחלקנו קצת מבואסים.
בימים האחרונים בביג'ינג אנחנו משלימים את האטרקציות האחרונות - ארמון הקיץ וגולת הכותרת - החומה הגדולה. נתחיל בארמון הקיץ.
ביום ראשון בבוקר נסענו ברכבת התחתית לתחנה של ארמון הקיץ. הרכבת היתה מלאה, אבל לא הבנו עדיין את המשמעות של זה. רק כשירדנו בתחנה, והלכנו לכניסה למתחם הבנו באמת. כמות עצומה של סינים צבאו על דוכני הכרטיסים. אחרי המתנה בתור קנינו כרטיסים ונכנסנו למתחם. החלק הראשון כלל הליכה לאורך גדת תעלה, ללא מעקה ברחוב שנקרא סוז'ו. האגדה מספרת על קיסר סין שכל כך אהב את אשתו שהוא ביקש שיבנו תעלה שדומה לעיר הולדתה סוז'ו. יכול להיות שכאשר הקיסר ואשתו שטו על הנהר זה היה נחמד, עם מיליארד סינים זה היה פחות. אחר כך עלינו על גבעה שהיתה אמורה להוביל אותנו לגבעת אריכות הימים ולפגודה שבמרכזה. בגלל עומס המבקרים מצאנו את עצמנו נכנסים לתוך מערה ביחד עם המוני המבקרים, דבר שיצר תורים עמוסים. בסופו של דבר מצאנו את דרכנו החוצה ורחוק מכל המבקרים מבלי להגיע לגבעה הרצויה. אחרי שהגענו לצד השני, אגם קונמינג היפה, החלטנו לנסות לעלות לגבעה מצד זה. ההחלטה הצדיקה את עצמה. בשלב זה כמות המבקרים פחתה, והדרך היתה ברורה יותר. הצלחנו להגיע לגבעה ולפגודה היפה.
לאחר מכן נסענו לטייל במתחם האומנים 798. המתחם כולל גלריות, חנויות, בתי קפה, ומתחם גרפיטי. היה נחמד.
היום בבוקר קמנו מוקדם ונסענו לחומה הסינית, למקטע שנקרא מוטיאניו. מדובר על מקטע קצת רחוק יותר מהעיר מהמקטע הפופולארי ביותר - בדאלינג. מצד שני יש בו רכבל ומגלשת הרים. את החומה הסינית בעצם בנו מספר פעמים כהגנה בפני פולשים מהצפון. החומה העתיקה ביותר נבנתה בשנת 200 לפני הספירה, והחדשה ביותר, זו שאנחנו מכירים היום נבנתה במאה ה-14. החומה נבנתה על רכס ההר, וכל מספר עשרות מטרים בנו מגדלי שמירה. מגדלי השמירה במתחם ממוספרים מ-1 עד 20, והרכבל לוקח למגדל 14. הדרך למגדל 20 היא בעצם טיפוס, כאשר המקטע האחרון הוא טיפוס בזווית חדה במדרגות אבן. היה קשה מאוד אבל קטן עלינו. אחר כך ירדנו חזרה, והמשכנו עד מגדל 6 שם יש רכבל כיסא ומגלשת הרים. סך הכל היה טיול יפה, הראות היתה מצוינת, ומזג האוויר מושלם. לא היה צפוף במיוחד. אלוהי החומה הסינית עשה עימנו חסד.
הדרך חזרה כללה עמידה בפקקים האיומים של ביג'ינג. התנחמנו בעובדה שלא שברנו שיא פקקים בעיר שעומד על 12 יום של פקקים. הגענו אחר הצהריים למלון והתפצלנו - חני, גילי וגלי לקניות, והשאר נסעו לראות את הפארק האולימפי בלילה. התאורה של המבנים - בעיקר של קן הציפור ושל הקוביה היתה מרשימה. אכלנו אוכל מדוכני אוכל מקומיים וחזרנו למלון.
אנחנו מתקרבים לסוף הטיול. חלקנו כבר מתגעגעים הביתה (בעיקר הילדים) וחלקנו קצת מבואסים.
בימים האחרונים בביג'ינג אנחנו משלימים את האטרקציות האחרונות - ארמון הקיץ וגולת הכותרת - החומה הגדולה. נתחיל בארמון הקיץ.
ביום ראשון בבוקר נסענו ברכבת התחתית לתחנה של ארמון הקיץ. הרכבת היתה מלאה, אבל לא הבנו עדיין את המשמעות של זה. רק כשירדנו בתחנה, והלכנו לכניסה למתחם הבנו באמת. כמות עצומה של סינים צבאו על דוכני הכרטיסים. אחרי המתנה בתור קנינו כרטיסים ונכנסנו למתחם. החלק הראשון כלל הליכה לאורך גדת תעלה, ללא מעקה ברחוב שנקרא סוז'ו. האגדה מספרת על קיסר סין שכל כך אהב את אשתו שהוא ביקש שיבנו תעלה שדומה לעיר הולדתה סוז'ו. יכול להיות שכאשר הקיסר ואשתו שטו על הנהר זה היה נחמד, עם מיליארד סינים זה היה פחות. אחר כך עלינו על גבעה שהיתה אמורה להוביל אותנו לגבעת אריכות הימים ולפגודה שבמרכזה. בגלל עומס המבקרים מצאנו את עצמנו נכנסים לתוך מערה ביחד עם המוני המבקרים, דבר שיצר תורים עמוסים. בסופו של דבר מצאנו את דרכנו החוצה ורחוק מכל המבקרים מבלי להגיע לגבעה הרצויה. אחרי שהגענו לצד השני, אגם קונמינג היפה, החלטנו לנסות לעלות לגבעה מצד זה. ההחלטה הצדיקה את עצמה. בשלב זה כמות המבקרים פחתה, והדרך היתה ברורה יותר. הצלחנו להגיע לגבעה ולפגודה היפה.
לאחר מכן נסענו לטייל במתחם האומנים 798. המתחם כולל גלריות, חנויות, בתי קפה, ומתחם גרפיטי. היה נחמד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה