הטורפים, העדרים והגורים

 שלום לכולם, ביומיים האחרונים טיילנו בשמורת הסרנגטי, השמורה הכי גדולה באיזור והשנייה הכי גדולה בכל טנזניה. בשמורה זאת יש הרבה חלקים כאשר אנחנו התמקדנו בדרום ומרכז השמורה. לאורך היומיים האחרונים גם ניסינו למצוא את חמשת הגדולים של טנזניה, חמשת החיות שהכי מזוהות עם טנזניה, פיל, אריה, נמר, קרנף ובאפולו. פיל ואריה ראינו כבר בטרניגירי ופה רצינו לראות עוד אריות ופילים כמובן אבל גם כמובן שרצינו לראות גם נמר ובאפולו, החלקים החסרים בפאזל (קרנף הוא חיה מאוד נדירה ואפשר לראות אותה רק בשמורה הבאה אליה נגיע, נגורונגורו). בנוסף גם חיכינו לראות צ'יטה שאצלנו אפשר לומר שמבחינת ההתרגשות לראות די החליפה את הבאפולו שלא ממש היה חשוב לנו לראות. לאורך השמורה התמקדנו יותר במציאת נמר וצ'יטה כאשר אתמול יותר התמקדנו על למצוא צ'יטה והיום יותר על נמר. כמובן שבנוסף גם רצינו לראות עוד אריות ופילים וגם גורים ועדרים של גנו וזברות וזה לא יאמן שאחרי יומיים הספקנו לראות את כל זה (בערך). 

אתמול קמנו ממש מוקדם, עוד ב5 וחצי בבוקר כאשר ב6 וחצי יצאנו לדרך אחרי ארוחת בוקר במלון. התחלנו בנסיעה הארוכה לכיוון הסרנגטי כאשר אחרי משהו כמו חצי שעה נכנסנו לתוך שמורת נגורונגורו, שמורה גדולה אשר נהיה בה בהמשך. בשמורה יש הרבה דברים לראות אבל הדבר המרכזי (שהוא גם איפה שאנחנו הולכים להיות) זהו המכתש אשר בתחתיתו נמצאים הרבה מאוד חיות. הפעם לא ירדנו למכתש אבל כן אחרי עוד חצי שעה, שעה, של עלייה מהממת למכתש , הגענו לתצפית על המכתש שהיתה פשוט מהממת, פשוט נוף שאי אפשר לתאר אותו במילים

משם המשכנו בנסיעה לכיוון הסרנגטי, וירדנו מהמכתש. בדרך המשכנו לראות נוף יפה וראינו גם כמה ג'ירפות מקרוב וכמה זברות מרחוק יותר. שירדנו מהמכתש פתאום ראינו עדרים גדולים של גנו. הגנו הוא אחד מהחיות המרכזיים שעושים את הנדידה הגדולה, נדידה שמרחשת לאורך כל השנה לאורך שמורת הסרנגטי בטנזניה והמסאי מרה בקניה. לנדידה יש שתי נקודות ציון גדולות והם חציית הנהר המארה של העדרים בדרך לקניה ביולי אוגוסט וההמלטות שמתרחשות בחודשים אלו ממש. המלטות ממש לא ראינו אבל ראינו הרבה גורים של גנו. בדרך גם ראינו לא מעט עופות ואפילו קבוצה גדולה של נשרים שאוכלת גנו מת. משם הגענו לתוך השמורה ונסענו לאיזור בתוך השמורה שנקרא טונדו, בדרך ראינו עדרים גדולים של זברות. אנחנו התלהבנו שוב ושוב מהזברה שהיא חיה כל כך יפה ולראות עדרים ענקיים שלה זה היה פשוט מדהים. חוץ מזה גם ראינו המון טומפסונים (סוג של אנטילופה) שהיו פשוט כל כך חמודים. בנוסף ראינו גם המון גורי זברה חמודים כאשר השיא היתה זברה ששכבה לצד אימה והפנתה את פרצופה המתוק אלינו, יותר מתוק מזה אין. חוץ מזה ראינו גם הזדווגות לוהטת של זוג זברות, ממש סרט פורנו גרסת אפריקה. חוץ מזה ראינו גם כמה צבועים וגולת הכותרת, לביאה שהלכה ממש לידנו וגם ליד העדרים שבתגובה הסתכלו עליה במבט מפוחד וברחו. לראות את כל העדרים בורחים ממש המחיש את שרשת המזון בטנזניה ואת הפחד של העדרים מהלביאה. משם הגענו לאיזור טונדו שבו בהתחלה ראינו את אגם טונדו הגדול שבו לצערנו לא היו הרבה ציפורים, עופות מים או היפופוטמים. מה שכן לא הרבה זמן  אחרי ראינו אריה זכר צעיר (לא גור אבל לא בוגר עם רעמה) על עץ ממש מטר מאיתנו, הכי קרוב עד עכשיו. הסיבה שהצלחנו לראות מכל כך קרוב היא בגלל שטונדו הוא המקום היחידי שאפשר לסטות מהשבילים ולנסוע עם הג'יפ עד ממש ליד החיות. בהמשך ראינו סוף סוף את המטרה הגדולה שהצבנו לעצמנו ביום הזה, לראות צ'יטה. אז בסוף הצלחנו לראות צ'יטה אבל זה קרה רק בזכות הסבלנות שלנו. שהגענו בהתחלה אל הצ'יטה (שוב ממש מקרוב) היא התחבאה בתוך שיח ואכלה אנטילופה שכנראה צדה קודם לכן. שאלנו את הנהג שלנו, ג'ון כמה זמן הוא חושב שיקח עד שהיא תסיים את האנטילופה והוא לחרדתנו אמר שעה. החלטנו שנחכה קצת לראות אולי היא כן תקום, ואז פתאום יצאה הצ'יטה מהשיח ושכבה על הריצפה, צילמנו מלא תמונות אבל עדיין טיפה התאכזבנו שהיא שוכבת ולא רואים אותה במלואה, ואז פתאום התיישבה הצ'יטה וראינו הרבה יותר ממנה. הצ'יטה היא חיה כל כך יפה ולא התאכזבנו שראינו אותה בכלל. אבל לא שם זה נגמר כי הצ'יטה קמה במלואה וחזרה לאכול את האנטילופה, ולחשוב שהיא היתה הרי יכולה להישאר בתוך השיח ולאכול את האנטילופה אבל היא לא, ולנו היה פשוט מזל. לאחר מכן חזרנו והמשכנו לנסיעה ארוכה למלון שלנו שנמצא במערב השמורה באמצע שום מקום. קצת התאכזבנו בגלל הנסיעה הארוכה וההבנה שנצטרך לנסוע הרבה גם מחר ( היום בעצם) כדי להגיע למרכז השמורה, איפה שכל הטורפים וגם מחרותיים (מחר בעצם) שניסע חזרה לנגורונגורו. במהלך הנסיעה לא ראינו הרבה, למרות שכן ראינו כמה אריות ופעם אחת ראינו גם אריה בוגר עם רעמה ממש מקרוב. מה שכן למרות הנסיעה המלון שאנחנו נמצאים בו  עכשיו פשוט מקסים, הוא נמצע באמצע השמורה מה שנותן לזה תחושה אוטנטית, אם זה בנוף מהמלון או בקולות ששומעים סביב, חוץ מזה יש פה אוכל נהדר, חדרים גדולים עם אפילו אמבטיה ומים חמים וגם בריכה. בסך הכל היה לנו אתמול יום ארוך ומוצלח

היום טיילנו במרכז השמורה באיזור שנקרא סרונרה שם אמורים להיות הטורפים (אריה, נמר, צ'יטה, צבוע ועוד), אבל קודם התחלנו בחצייה של הנהר שצמוד לנו למלון. בגלל שהנהר היה מלא מים בגלל הגשם שהיה הג'יפים לא יכלו לעבור אותו כמו שקרא אתמול אז היינו צריכים לנסוע עם הג'יפ של המלון לעבר הנהר ולחצות אותו בגשר לג'יפים שלנו שחנו שם במעוד מועד. לאחר שחצינו את הנהר בהצלחה התחלנו בנסיעה של שעתיים לעבר מרכז השמורה. בדרך ראינו שני צ'יטות יושבים כאשר הפעם ראינו אותם הולכים וגם ראינו אותם נשכבים על הקרקע בדרך מוזרה ומצחיקה שנראית כאילו הם התעלפו. משם הגענו למרכז השמורה כאשר המטרה היא לראות נמר. לאחר חיפוש אחר חיות פתאום הגענו למקום שעל פי ג'ון יש בו נמר. ניסינו למצוא אותו אבל ראינו אותו מאוד במעורפל ואחרי כמה זמן של חיפושים בסוף החלטנו להמשיך בלי לראות את הנמר בבהירות. לאחר כמה זמן פתאום ראינו קבוצה של לביאות וגורים על עץ שהאריות כל הזמן זזו וירדו ועלו מהעץ, נשארנו שם כמה זמן והמחזה היה מרהיב, עד שבסוף הם ירדו מהעץ והלכו. לאחר מכן פתאום ג'ון אמר לנו שיש עוד נמר על עץ, ניסינו להסתכל וראינו במשקפות שלנו את הגב והרגליים של הנמר, ללא הראש, בשבילנו זה היה מספיק טוב, בעיקר בגלל שלא ראינו אף נמר אחר, נקווה לראות מחר אחד באופן יותר ברור. לאחר מכן המשכנו בנסיעה והגענו לבריכת ההיפופוטמים בה המון היפופוטמים שוכבים אחד ליד השני. ההיפופוטמים חיים במים למרות שהם לא באמת יכולים לנשום מתחת למים או לשחות (הם מעלים את הנחירים שלהם מעל המים כדי שיוכלו לנשום והם זזים עם הרגליים הארוכות שלהם), הם נמצאים במים כי העור שלהם רגיש לקרינה ולחום, בנוסף הם מאוד מגנים על הטרטוריה שלהם ואם נכנסים להם לטרטוריה בין אם זה חיות או אנשים הם יכולים להיות מאוד תוקפניים. משם התחלנו לחזור חזרה למלון שבדרך ראינו באפולו לראשונה ממש מקרוב (ראינו קודם מרחוק) וכמה פילים ענקיים גם ממש מקרוב. מחר אנחנו נוסעים נסיעה ארוכה החוצה מהסרנגטי ונטייל במכתש נגורונגורו, עד כאן, איתי וירון