יום רביעי, 29 באוגוסט 2018

שיאן מטריפה את החושים

שלום שלום,
אתמול הגענו לשיאן אחר הצהריים לאחר נסיעה שהתארכה מעבר לצפוי. הנסיעה כללה נסיעה ברכב משיאחה לעיר לנזו, עד כה הכל היה בסדר. כשהגענו לתחנת הרכבת בלנזו גילינו שהרכבת הקרובה לשיאן עם כרטיסי ישיבה תהיה רק בעוד כ-4 שעות. שמחנו לגלות שתחנת הרכבת נראית כמו שדה תעופה, נקייה, מסודרת ועם מקדונלנדס. הגענו לשיאן והתקבלנו בחום הנוראי.
איתי ביקש בצורה האופיינית לו (אני מתעקש...) שנאכל ארוחת ערב ברובע המוסלמי. למרות השעה המאוחרת יחסית החלטנו להסכים, והגענו לרובע המוסלמי. גילינו שוק אוכל מטורף, עם אינספור דוכני אוכל מכל מיני סוגים, וכמויות של אנשים שצובאים על הרחוב.






היום בבוקר קמנו והלכנו לעשות את טיול על חומת העיר העתיקה של שיאן. מדובר בחומה באורך של כ-13 ק"מ, וברוחב של כ-12 מטר בחלק העליון. ירון ואיתי השכירו אופניים זוגיים (כי הסינים לא הסכימו להשכיר לאיתי אופני יחיד), וחני וגילי נסעו בהסעה על החומה. היה נחמד מאוד.






עייפים ומזיעים החלטנו ללכת לאכול. עוד לפני הנסיעה ראינו את התכנית של גידי ואהרוני על דרך המשי, ואת הפרק על שיאן. בפרק הם אוכלים ארוחת טעימות של כיסונים במסעדה שנקראת דה-פה-צ'אנג. איתי התעקש שנאכל שם גם כן, וכמובן שאנחנו לא התנגדנו. היה טעים מאוד ומעניין.




אחר הצהריים, אחרי מנוחה מהחום ההביל של שיאן במזגן בחדר, הלכנו שוב לרובע המוסלמי המטורף, ועלינו על מגדל התוף. הנוף מהמגדל של העיר שיאן המוארת הוא פשוט מהמם. 



מחר ניסע לראות את גולת הכותרת של העיר שיאן - חיילי הטרהקוטה. נעדכן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה