שלום לכולם,
איתי קרא את הבלוג וביקש להוסיף על היום האחרון בהרי הסמוקיס. אז היום האחרון התחיל הנסיעה למסלול שנקרא ערוץ העכבר. בגלל שהמסלול מרוחק מגטלינבורג הוא לא עמוס וזה כבר שינוי מרענן. הוא כולל הליכה ליד ערוץ הנחל, ומידי פעם ירידה לנחל עם ברכות קטנות שאפשר להשתכשך בהן. בסוף המסלול יש מפל יפה. נהננו מאוד.
אחר הצהריים החלטנו לסיים את מה שהתחלנו יום לפני כן. לעלות לפסגה הגבוהה ביותר בהרי הסמוקיס, לתצפית שנקראת קלינגמנס דום. הנסיעה להר מהממת. הכביש מוקף בעצים צבעוניים משלכת. לקראת הפסגה יש עצים עם פריחה אדומה שמוסיפה לצבעים היפים ממילא. בפסגה יש מגדל תצפית, עם תצפית פנורמית לכל הרי הסמוקיס. פשוט יפה.
איתי קרא את הבלוג וביקש להוסיף על היום האחרון בהרי הסמוקיס. אז היום האחרון התחיל הנסיעה למסלול שנקרא ערוץ העכבר. בגלל שהמסלול מרוחק מגטלינבורג הוא לא עמוס וזה כבר שינוי מרענן. הוא כולל הליכה ליד ערוץ הנחל, ומידי פעם ירידה לנחל עם ברכות קטנות שאפשר להשתכשך בהן. בסוף המסלול יש מפל יפה. נהננו מאוד.
אחר הצהריים החלטנו לסיים את מה שהתחלנו יום לפני כן. לעלות לפסגה הגבוהה ביותר בהרי הסמוקיס, לתצפית שנקראת קלינגמנס דום. הנסיעה להר מהממת. הכביש מוקף בעצים צבעוניים משלכת. לקראת הפסגה יש עצים עם פריחה אדומה שמוסיפה לצבעים היפים ממילא. בפסגה יש מגדל תצפית, עם תצפית פנורמית לכל הרי הסמוקיס. פשוט יפה.
אתמול ארזנו את הדברים ונפרדנו מהחדר המקסים שלנו בגטלינבורג. הילדים נפרדו בתמונות אחרונות עם הדובים. איתי אפילו הספיק להשתמש בהאט טאב בבוקר לפני שהוא נפרד.
אנחנו מסכמים פרק של שבוע טיול בהרים שהחל בפארק שננדואה, המשיך בדרך הבלו רידג' והסתיים בגטלינבורג בשמורת הסמוקיס. בפרק הזה יש הרבה צבעים - ירוק של עצים, כחול של אגמים ונחלים, ואדום וצהוב של שלכת. נסענו הרבה בדרכים שמוקפים בעצים בצבעי שלכת. כל יום שעבר הירוק פחת, והצהוב והאדום התגבר. הנוף נראה כאילו נצבע במכחול. בכל סיבוב מתגלה נקודת תצפית שמפתה לעצירה לצילום תמונה. באיזשהו שלב כבר מפסיקים לעצור. עשינו גם מספר טיולים ברגל - פחות ממה שרצינו. ראינו הרבה נחלים, עצים ומפלים. ראינו גם בעלי חיים - סנאים, איילים, ברווזים ומשהו שנראה כמו תרנגולי הודו. דובים אמיתיים לא ראינו (ראינו הרבה בובות) למרות שהסתכלנו כל הזמן על העצים כדי לחפש. נאמר את האמת - לא בטוח שהיינו יודעים מה לעשות אם היינו רואים דוב, למרות האזהרות וההסברים, לא בטוח שמישהו מאיתנו יודע איך נראה 50 יארד במציאות, ואיך לעשות את עצמנו גבוהים על מנת להפחיד אותם במידה והם באים לתקוף.
מסתבר שחול המועד קיים גם בארצות הברית, בחודש אוקטובר (בעיקר סביב יום קולומבוס שחל בתחילת השבוע), והכנרת שלהם היא העיירה גטלינבורג. אנחנו שוקלים לפנות לרשויות ולשנות את שמה לפקקלינבורג. מי שלא ראה שמורת טבע אמריקאית עמוסה ברכבי SUV, כשכולם רואים את פנסי הבריקס של הרכבים שלפניהם, לא ראה שמורת טבע במיטבה מימיו. עוד הם מבטיחים שנראה דובים - על זה אומרים - לא דובים ולא יער. בסך הכל, למרות הפקקים, היה נחמד. חלק מהמסלולים בסמוקיס, בעיקר אלה הרחוקים מההמולה של גטלינבורג, היו מקסימים. מזג האוויר היה מעולה. הנסיעות בדרכים היו מהממות.
מגטלינבורג נסענו לצ'טנוגה, עיירה בטנסי בגבול עם ג'ורג'יה. בעיירה 2 אטרקציות מרכזיות : מפלי רובי, מפלים בתוך מערת נטיפים, ורוק סיטי, אתר במעלה ההר, הכולל מסלול בין סלעים, תצפית על מפל ענקי, ומסלול בתוך ההר הכולל דמויות מאגדות ילדים. 2 האטרקציות היו מהממות, בעיר הרוק סיטי.
היום אחר הצהריים נסענו לאטלנטה, והגענו לחדר שלנו - דירת airbnb במרכז. הספקנו לבקר בטארגט המקומי, ואפילו לטייל בפארק שבו מוצגים פסלי זכוכית של האמן צ'יהולי.
אי אפשר להיפרד ממדינת טנסי מבלי לשמוע את האחת והיחידה. המלכה של טנסי. הפטרונית הגדולה של האיזור. תהנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה