שלום לכולם,
התגעגעתם?
נתחיל מהסוף. אנחנו במלון בסאפה, עף נוף מדהים להרים, מרפסת מקסימה, והכי חשוב חדר נפרד לילדים. שינוי מרענן אחרי החדר הצפוף בהאנוי.
ביום האחרון בהאנוי טיילנו ברחבי העיר באמצעות ריקשות אופניים. העיר האנוי מפתיעה כל פעם חדש. יש רחובות קטנים שגדושים באנשים וכלי רכב, ומאידך ישנם רחובות רחבים עם בתים שמזכירים את פאריס, וחנויות יוקרה.
אתמול בלילה טואן ליווה אותנו לרכבת. תחנת הרכבת מזכירה קצת את עזה אחרי ההפצצות של צוק איתן. הרכבת סבירה אבל אין מה להשוות לרכבת בהודו. אחרי נסיעה של לילה שלם, חני החליטה להעיר את כולנו בשש בבוקר כי אנחנו אמורים לרדת. בסוף הגענו בשמונה וחצי :-(
בעיירה לאו קאי חיכו לנו המדריך הונג והנהג הו. אחרי עשר םעמים הצלחנו להבין את ההבדל. חני רק עכשיו הבינה.
נסענו לשוק יום ראשון בעיירה באק הא. השוק נחמד שגולת הכותרת בו היא מכירת באפלו. רצינו, אבל בדירת שלושה חדרים בגבעתיים חשבנו שזה יהיה צפוף.
ההפתעה היומית היא שלקחו אותנו לשייט בסירת מנוע על נהר. היה כיף לכולם ובעיקר מרענן.
לאחר מכן נסענו לראות את מעבר הגבול עם סין - לא משהו מרשים - בסך הכל גשר. צעקנו ני האו לקיילאן, אבל לא נראה לנו שזה הגיע לבייג'ין.
אחר כך נסענו לסאפה. עיירה בגובה של כ-1600 מטר. הדרך היתה יפיפיה, עם המון מפלים נחלים וכו... אנחנו נישאר כאן כמה ימים, נעשה טראק, ובעיקר ננוח.
תהנו מהתמונות.
איתי, גילי חני וירון.
לא הבנתי האם הרכבת הויאטנמית טובה או פחות מהרכבת ההודית. צרפו איזו תמונה...
השבמחקאילה. תיכנסו לבלוג עצמו. Nachums.blogspot.co.il.
השבמחקיש שם תמונות. לגבי הרכבת, של הודו היתה הרבה יותר מפנקת.