סוף זה תמיד התחלה

שלום לכולם,

מקווים שהתגעגעתם, ושאכלתם טוב בחג. 

נתחיל כרגיל מהסוף - היום נחתנו בהויאן, שהיא עיירת חוף מדהימה במרכז ויאטנם. אנחנו נהיה כאן כשבוע, בעיקר בריכה, ים, קניות והרבה כיף. נעדכן בהמשך.

הטיול שלנו בצפון הסתיים בקינוח מרשים - שייט בהלונג ביי. קיבלנו אישור שהוא הוגדר כאחד משבעת פלאי תבל, ובעינינו אחד המקומות המדהימים שראינו. מדובר ב-1969 (ספרנו אותם) איים שצצים מתוך הים הכחול ומספקים נוף מרשים ביותר. יש לויאטנמים תוכניות לבות מלונות ולפתח את האיזור - כדאי להגיע עכשיו לפני שהתוכניות מתממשות. מדהים !!!!.

שטנו בסירה מפננקת, עם המון פעילויות ואוכל אחלה. היינו בחוות פנינים, שם מראים כיצד מגדלים פנינים (שמים חול בתוך צדפה ומחכים שנתיים - עבודה קשה), ומשם המשכנו לעבודה הקשה באמת - חתירה בקיאק בים הפתוח, תוך ניווט קשה וכמעט בלתי אפשרי בתוך מערות. עשינו זאת בצורה מרשימה - ראויות לשבח בעיקר הבנות חני וגילי שחתרו במלוא המרץ והצליחו לעמוד במשימה, תוך כדי היסטריה קלה. העלינו תמונות - אתם מוזמנים להתרשם. איתי עסק בניהול התהליך, ובניווט בעיקר. את העבודה הקשה הוא השאיר לפועל השחור - בשביל זה יש אבא.

בערב היו מספר פעילויות נוספות - שחיה, גלגול ספרינג רולים, ודייג. למחרת ביקרנו במערת נטיפים.

חזרנו להאני ביום ראשון, והתוכניות שלנו היו לעשות פעם אחרונה את שוק הלילה ולטייל סביב האגם. BIG MISTAKE. אם אמרנו שהאנוי זה מקום מטורף מבחינת כמות האנשים ברחובות, ביום ראשון המצב רק מחמיר. הצפיפות מזעזעת. כמויות של אופנועים חונים על המדרכות, האנשים יושבים ואוכלים בין לבין, והדרך היחידה ללכת היא על הכביש ביחד עם המון אנשים ומכוניות. מהר מאוד הבנו שזה לא בשבילנו. זה היה מאוחר מידי - כייסו אותנו. לא משהו רציני אבל לא נעים.

היום בבוקר עשינו צ'ק אאוט ממלון לה דולצ'ה ויטה, ונפרדנו מטואן. היה כיף בצפון, אבל זה נגמר. עכשיו מתחיל הנופש.

להתראות,

איתי, גילי חני וירון.

חזרה להאנוי

שלום לכולם,

חזרנו להאנוי אחרי נסיעה מדהימה מסאפה, דרך כפרים אתניים והרבה מטעי אורז ותה. קצת טעימות מהנסיעה:

 טיילנו בכפרים, הנוף היה מדהים - טרסות אורז בצבעים שונים, והמון המון מיים. עשינו עצירות קצרות לטיולים בכפרים וגם לצילומים, והגענו רק בערב למלון בניה לו, שהפתיעה אותנו כעיר רועשת והמלון הסתבר כמלון די מפואר. פגשנו שם משפחה ישראלית-אוסטרלית. שתי אחיות מכרמיאל, שאחת עברה לגור באוסטרליה, והחליטו להפיגש באמצע בויאטנם. חגגנו איתם את ראש השנה.

חזרנו להאנוי למחרת, אחרי נסיעה נוספת. מזג האוויר התחמם ככל שירדנו מההרים, ובסופו של דבר הגענן להאנוי הבוערת, עייפים ומרוצים מהדרך - פחות ממזג האוויר המקומי.

פגשנו מלון עמוס בישראלים כולם עושים מסלול דומה אצל אותו מדריך - טואן. נחמד לגלות שאנחנו מיוחדים :-).

חגגנו את ראש השנה במעסדה בהאנוי. החלק היפה ביותר בארוחה היה גילי שעוררה התפעלות רבה בקרב המקומיים. תתרשמו מהנסיכה.

היום השכמנו קום - בשעה 5:30 והלכנו עם טואן לראות את הויאטנמיים מתעוררים על גדות האגם. מדהים לראות את כמויות האנשים שעושים סוגים שונים של ספורט על הבוקר - מכדורגל ובדמינגטון, דרך טאי'צי, ריקודי זוגות ויוגת צחוק. כל אחד מה שמתאים לו. חלק בקבוצות, וחלק ביחידים. פשוט אווירה מדהימה.

 היום אנחנו נבלה פה בהאנוי. היינו במוזיאון האתני שהיה נחמד. מחר אנחנו נוסעים לגולת הכותרת התיירותית של ויאטנם - האלונג ביי. יש כאלה שטוענים שהיא נמצאת ב-7, 10, 15 ... פלאי תבל. נעדכן כשנהיה שם. מאחר והיומיים האלה על סירה, סביר להניח שיהיה לכם קצת שקט מאיתנו.

להתראות.

איתי, גילי, חני וירון.

ימים של טראקים

שלום לכולם,

קודם כל, בתחתית המייל נמצא קישור לבלוג שלנו (בלוג הטיולים של משפחת נחום בכחול). מי שרוצה לראות תמונות מוזמן להיכנס לבלוג, ושם מצד ימין למעלה יש קוביה של תמונות של ויאטנם - לחיצה עליה מביאה אותכם לתמונות.

כאן בסאפה בשונה מהאנוי מזג האוויר קריר וגשום. מיהרנו להצטייד בציוד מתאים ורכשנו נעלי הליכה, מעילי גשם ועוד, הכל מהדגמים האחרונים של North Face תוצרת סין.

אתמול היה יום מנוחה, בו טיילנו טיול של כ-3 ק"מ לכפר קט-קט בו מפל יפה. גולת הכותרת של הטיול, והשיא מבחינת איתי, היתה החזרה על אופנועים. יש תיעוד בתמונות. 

אחר הצהריים טיילנו בעיירה, ולא יכולנו לסיים היום בלי שיט כלשהו. הדבר היחידי שהיה הוא סירת ברבור חורקת, בה אנחנו ההורים פידלנו, גילי ניווטה עם ההגה, ואיתי כמו כל מנהל נתן הוראות לכולם, דירבן ואיפה שהיה צריך גם גער.

היום עשינו את יום הטראק הרציני. לדברי המדריך 12 ק"מ. כנראה שקמ בויאטנמית הוא קצר יותר. בכל מקרה היה טיול מדהים. את הטיול עשינו ביחד עם המדריך הונג, ושתי מקומיות שהחליטו להצטרף אלינו לכל הטיול, ובסוף הטיול פתחו חנות ניידת. הן יצאו מורווחות מכל הסיפור, גם קיבלו כסף וגם למדו לרקוד 'צדיק כתמר' - למי שלא מבין מוזמן להסתכל בתמונות.

הילדים הלכו כמו גדולים. פגשנו המון חיות בדרך. מזג האוויר היה סגרירי, ולכן וויתרנו על טבילה בנהר.אחרי מחאות קשות מאיתי הובטח לו לטבול בנהר מחר.

מחר אנחנו מתחילים את הנסיעה חזרה להאוני בליווי המדריך הונג והנהג הו (אולי התבלבלתי - סליחה הו / הונג). נהיה בכפרים שכוחי אל (שבהם מתברר שלכולם יש פלאפונים ומכונות כביסה של פנסוניק) ולכן כנראה שיש לכם מנוחה מאיתנו.

שנה טובה ומתוקה לכולם. שנה של בריאות אושר ועושר. 

אנחנו נחגוג את ראש השנה בהאנוי.

איתי, גילי חני וירון.

בסאפה היפה

שלום לכולם,

התגעגעתם?

נתחיל מהסוף. אנחנו במלון בסאפה, עף נוף מדהים להרים, מרפסת מקסימה, והכי חשוב חדר נפרד לילדים. שינוי מרענן אחרי החדר הצפוף בהאנוי. 

ביום האחרון בהאנוי טיילנו ברחבי העיר באמצעות ריקשות אופניים. העיר האנוי מפתיעה כל פעם חדש. יש רחובות קטנים שגדושים באנשים וכלי רכב, ומאידך ישנם רחובות רחבים עם בתים שמזכירים את פאריס, וחנויות יוקרה. 

אתמול בלילה טואן ליווה אותנו לרכבת. תחנת הרכבת מזכירה קצת את עזה אחרי ההפצצות של צוק איתן. הרכבת סבירה אבל אין מה להשוות לרכבת בהודו. אחרי נסיעה של לילה שלם, חני החליטה להעיר את כולנו בשש בבוקר כי אנחנו אמורים לרדת. בסוף הגענו בשמונה וחצי :-(

בעיירה לאו קאי חיכו לנו המדריך הונג והנהג הו. אחרי עשר םעמים הצלחנו להבין את ההבדל. חני רק עכשיו הבינה.

נסענו לשוק יום ראשון בעיירה באק הא. השוק נחמד שגולת הכותרת בו היא מכירת באפלו. רצינו, אבל בדירת שלושה חדרים בגבעתיים חשבנו שזה יהיה צפוף.

ההפתעה היומית היא שלקחו אותנו לשייט בסירת מנוע על נהר. היה כיף לכולם ובעיקר מרענן.

לאחר מכן נסענו לראות את מעבר הגבול עם סין - לא משהו מרשים - בסך הכל גשר. צעקנו ני האו לקיילאן, אבל לא נראה לנו שזה הגיע לבייג'ין.

אחר כך נסענו לסאפה. עיירה בגובה של כ-1600 מטר. הדרך היתה יפיפיה, עם המון מפלים נחלים וכו... אנחנו נישאר כאן כמה ימים, נעשה טראק, ובעיקר ננוח.

תהנו מהתמונות.

איתי, גילי חני וירון.

לילה טוב מהאנוי

שלום לכולם,

כולם ישנים אחרי יום ארוך וגדוש באירועים. העלתי תמונות אז אתם יכולים להתרשם.

נסענו היום לעיירה בשם טם קוק, שם נהר עובר בין הרי ליימסטון, וחוצב מנהרות בתוך ההר. הנוף מדהים ביופיו. שטנו בסירה שאותה משיטה מקומית עם יכולות אתלטיות מרשימות - היא משיטה את הסירה באמצעות משוטים המחוברים לרגליים. תוך כדי השיט שיחקנו את המשחק שאומרים מילה מתוך שיר ואמורים לשיר את השיר - חני ואיתי גילו יכולות מרשימות. השייטת  התרשמה מאוד מיכולות השירה של איתי.

לאחר מכן אכלנו ארוחת צהריים במסעדה, ומשם נסענו נסיעה קצרה לטיפוס על הר שם נמצאת פגודה. הטיפוס היה קליל, ותוך כדי גילי ואיתי ספרו את המדרגות - 160 מדרגות, נתון שאפילו המדריך לא היה מודע לו.

בערב טיילנו בשוק הלילה של האנוי, חוויה מדהימה. השוק גדוש באנשים וברוכלים - יצאנו על שלל גדול. מסביב לשוק ישנם רחובות עם אוכל רחוב, והמוני אנשים פשוט יושבים על כיסאות קטנים ואוכלים באמצע הרחוב.

היה יום מוצלח מאוד. הילדים נהנו ואנחנו גם. מתחילים להתרגל לאווירה של טיול.

לילה טוב,

איתי, גילי חני וירון.  

G o o d E v e n i n g V i e t n a m ! ! !

שלום לכולם מויאטנם הרחוקה.

השעה עכשיו כמעט 10 בלילה, הילדים במיטה, עדיין לא ישנים.  

אנחנו יושבים על המיטה ומנסים לסכם את היומיים האחרונים.

נתחיל בהאנוי - העיר המשוגעת שבה אנחנו נמצאים.

אפשר לסכם את האנוי במילה אחת - רחוב. הכל ברחוב. הם אוכלים ברחוב, שוטפים כלים ברחוב, משחקים ברחוב, מארחים ברחוב.

הרחובות הומים אדם, הכבישים מלאים בטוסטוסים ואופניים.צפירות מכל עבר, וכדי לעבור את הכביש נדרשות יכולות אסרטיביות גבוהות - כשמורידים את הרגל הכל מסתדר אבל הצעד הראשון מפחיד, אך הרבה פחות מפחיד ממה שקראנו.

עכשיו נחזור לסדר הדברים - ההגעה להאנוי היתה פרויקט רב שלבי עם אתגרים קשים ודרש סבלנות הורית גבוהה. כל ניסיונותינו לעצור את שצף הצעקות של איתי כשהוא עומד בתור נכשלו נחרצות. השתמשנו בכל הכלים ההוריים המקצועיים והווקליים שלנו. עצות יתקבלו בברכה.

הטיסה לאוזבקיסטן היתה חצי חצי - מצד אחד הילדים בקושי נרדמו, בעיקר גילי וההתעוררות לפנות בוקר בטשקנט היתה קשה. מצד שני המטוס היה סבבה, היה מסך מגע עם משחקים, היה נוח מאוד והיה הרבה מקום במטוס. טיסת ההמשך לבנגקוק היתה גם חצי חצי אבל הפוך - המטוס היה מזעזע, מושבים קשים, צפוף, יש ליידינו איש שמן ומסריח. בקיצור נראה זוועה. אבל הילדים נרדמו כמעט כל הטיסה וזה עבר בהצלחה :-).

בבנגקוק ישנו במקום נחמד מאוד ליד נמל התעופה הקטן. הם מאוד התרשמו מהיכולות הווקליות של איתי - הוא ישן בדרך במונית וכשהגיע הוא לא היה מרוצה בלשון המעטה!!! חוץ מזה החדר היה סבבה, ארוחת ערב היתה מעולה, אך חריפה. 

קמנו ב-4 בבוקר (דווקא זה עבר בהצלחה - לך תבין את הילדים האלה), רצינו לראות את הנזירים אוספים אוכל אבל כנראה שגם הם ישנים בשעות הללו. בנמל התעופה חיכינו לטיסה שם ראינו את הזריחה  (יש תמונה).

הגענו להאנוי ופגשנו את טואן (המדריך שלנו לצפון ויאטנם). הוא אדם מאוד אינטיליגנטי נעים ודובר אנגלית מדהימה - הלוואי עלי. הוא לקח אותנו למלון ומשם למסעדה מדהימה. נתחיל מזה שבתוך המסעדה אפשר לראות איך מכינים את האוכל - יש שם דוכנים שהם מכינים את האוכל ומעבירים למלצרים. מאוד מעניין. טואן הזמין מספר מנות מקומיות, וביחד איתן קיבלנו דפי אורז, ומשם עברנו מבחן קבלה וויאטנמי לגלגול ספרינג רול. הצלחה מאוד חלקית בגלגול, אבל הצלחה גבוהה באכילה. לא נשאר פירור :-)

הסתובבנו ברחובות של העיר העתיקה.  בכל רחוב נקרא על שם הסחורה הנמכרת - רחוב הפח, רחוב הבמבוק, רחוב הבגדים וכו... לרחוב האייפון הם עוד לא הגיעו.

מחר אנחנו נוסעים עם המדריך לטיול יום בטם קוק שכולל שייט על נהר. 

לילה טוב,

איתי (שנוחר בינתיים), גילי (כנ"ל), חני וירון. 

היכונו להמראה

שלום לכולם,
ברוכים הנמצאים והמצטרפים החדשים.
הדקו חגורות.
אתם מוזמנים לטוס איתנו לויאטנם.

היום האחרון בעבודה ובבית הספר. סופרים את השעות ומחכים לשעת הש'.

לפנינו טיסה ארוכה.
מחר בערב אנחנו בבנגקוק, וביום רביעי בבוקר אנחנו אמורים לנחות בהאנוי.

עדכונים בהמשך,

איתי, גילי, חני וירון.