יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

Home, Sweet Home !!

שלום לכולם מגבעתיים.
כהרגלנו נתחיל מהסוף. אנחנו בבית, הילדים במיטה, הבגדים נקיים, והמזוודות בחלקן פרוקות. מתחילים להתרגל לשגרה, והילדים אפילו התחילו להשלים שיעורי בית.

לפני שממש נחזור לשם, אנחנו רוצים לסכם את מה שהיה.

- ממה הכי נהננו?
    האנוי:
    - איתי וגילי - ריקשת אופניים.
    - חני - שוק לילה.
    - ירון - טיול בוקר מסביב לאגם.
    טם קוק:
    - איתי וירון - להתסכל על הנוף.
    - גילי - לחתור בסירה.
    - חני - לשיר עם איתי.
    סאפה: 
    - איתי וגילי - טראק החיות (הטראק של 12 ק"מ בו ראינו הרבה חיות)
    - חני - הטיול לכפר קאט-קאט והמפלים.
    - ירון - הנסיעה חזרה דרך ניה לו והכפרים בדרך.
    הלונג בי:
    - איתי וירון - קיאקים.
    - גילי - מערת הנטיפים.
    - חני - לשבת במרפסת ולראות את הנוף.
   הוי אן:
    - איתי - שנורקלים.
    - גילי - החוף.
    - חני - לתפור בגדים.
    - ירון - סדנת בישול + דיג + שיט...
   נה טראנג:
    - איתי וירון - המגלשה עם המזרון ומשחקי המחשב.
    - גילי - המגלשה הזוגית והקרוסלה.
    - חני - האוכל.
   הו צ'י מין:
    - איתי וגילי - לשלוח מכתב לסבתות בדואר.
    - חני וירון - שוק בן טן
   בנגקוק:
    - איתי וגילי - ארמון המלך.
    - חני - קניון פלטינום.
    - ירון - קוואסן.

מה היה הכי מצחיק בטיול?
    - איתי - המוכר בקוואסן שדיבר עברית.
    - גילי - איתי יוצא מהמסעדה בסאפה ללא נעליים.
    - חני - איתי נופל לבריכת דגים במלון בהו יאן.
    - ירון - חני רוקדת הבה נגילה עם בנות השבט, ובת השבט מדברת בפלאפון.
    - נכנס ברגע האחרון - איתי עושה לכולנו טיפול בשדה התעופה.

היה טיול מדהים. ניפגש שוב בטיול הבא.

איתי, גילי חני וירון.

יום ראשון, 12 באוקטובר 2014

השיבה הביתה

שלום לכולם מבנגקוק הסואנת.
העברנו את היומיים האחרונים פה בבנגקוק. קצת ארמון המלך, קצת בודהות, והרבה הרבה קניות. חני חגגה :-)

הכל כבר ארוז, הבטן מתהפכת. שדה התעופה בבנגקוק בכוננות גבוהה לכך שאיתי יתעורר מהמונית וירים את נמל התעופה בצעקות. 

הולך להיות לא קל - תחזיקו לנו אצבעות. אנחנו יוצאים בשעה 1:55 לפנות בוקר, נוחתים בבוקר בטאשקנט, ושעתיים אחר כך עולים על טיסה לישראל. נגיע מחר בצהריים שעון ישראל, בעזרת השם.

את סיכום הטיול אנחנו נשאיר לישראל.

נתראה בישראל.

איתי, גילי חני וירון.

יום שישי, 10 באוקטובר 2014

שלום לך ארץ נהדרת

שלום לכולם,
אנחנו בבנגקוק. נפרדנו בצער מויאטנם, והגענו לכרך הגדול של אסיה.

בילינו את הימים האחרונים בויאטנם בסייגון (הו צ'י מין סיטי בשמה הקומוניסטי). לייד המלון מצאנו שוק גדול שבו השלמנו את כל החוסרים. טיילנו ברחוב המרכזי של סייגון, שמרגיש כמו באירופה - כנסיות מרשימות, בניינים קולוניאליים, ומחירים כמו באירופה. בין לבין ירד הרבה גשם, כך שלא עשינו יותר מידי.

ההגעה למלון בבנגקוק היתה הרבה יותר מורכבת מהצפוי. במלון אין שירות הסעה מנמל התעופה, ובפעם הראשונה בטיול ירדנו מהמטוס ולא חיכה מישהו עם שלט yaron nahum ביציאה. נאלצנו לקחת מונית למלון. הצרות התחילו כבר בתוך הטרמינל כשראינו את התור למוניות. שורה עצומה של אנשים בתוך הטרמינל ממתינים למונית. לקח כשעה עד שהגענו למונית המיוחלת, אבל במקום לתת לנו מונית גדולה שתכיל את המזוודות, הסדרנית המוכשרת נתנה לנו מונית פיצית, עם תא מטען של פיאט 127. חני חטפה ג'ננה כשראתה שזוג בנות עם תיקי צד נכנסו למונית ענקית. נדחסנו לתוך המונית איכשהו, אבל זה היה רק תחילת הסיוט. נסיעה שאמורה לקחת כחצי שעה לקחה כשעה וחצי, כאשר רוב הזמן המונית פשוט עומדת. הפקקים היו מטורפים.

בסופו של דבר הגענו למלון, וקיבלנו חדר נחמד. סוף סוף מיטה נפרדת לאיתי ולגילי.

מחר ניסע כנראה לארמון המלך.

חג סוכות שמח.

איתי, גילי, חני וירון.

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

דוברביצ''ה מנה טראנג

שלום לגולם,
הגענו לנה טראנג, המקום לו חיכו הילדים כל הטיול, ואכן זהו גן העדן עבורם (וגם קצת עבורינו אבל אל תגלו להם).

מתסבר שכאן רוסיה היא עדיין האם הגדולה. רוב המתארחים במלון נם רוסים, הצוות במלון שכח ויאטנמית והחל לדבר רוסית שוטפת. השלטים ברוסית, השירים ברוסית. התפלאנו שהויטנאמים לא התחילו לגדל שיער בלונדיני.

אנחנו עסוקים כאן כל היום בתמרון בין פארק המים, לונה פארק, אקווריום תת ימי, משחקי מחשב, הבריכה, המשחקיה של הילדים וכמובן הארוחות. קשה מאוד.

טעימה קטנה ממה שעשינו בימים האחרונים - נסיעה ברכבל הארוך בעולם (שמוביל לאי עליו נמצא המלון), גלישה במגלשת הרים מגניבה, 20 פעם לעלות ולגלוש במגלשת מים עם איתי (היחידה שמתאימה לגיל שלו), צפיה במופע מזרקות המים באי (עם מארש הצבא האדום ברקע) ועוד כהנה וכהנה.

מחר בערב אנחנו טסים לעיר הו צ'י מין (סייגון), שהיא העיר הגדולה ביותר בויאטנם. נהיה שם 2 לילות ומשם נמשיך לבנגקוק, היעד האחרון בטיול. מתחילים להריח את הסוף :-(
חג סוכות שמח. לילה טוב,

איתי, גילי, חני וירון. 

יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

היום יום הולדת לאיתי

שלום לכולם,
כהרגלנו בקודש נתחיל מהסוף. היום הגיע היום לו חיכה איתי מתחילת הטיול - יום הולדת 6. היום התחיל בארוחת בוקר ובסיומה הגיעה בהפתעה מתוזמנת עוגת יום הולדת עם כיתוב בעברית. ההפקה הוכתרה בהצלחה. כל אורחי המלון ואנשי הצוות שרו לאיתי יום הולדת שמח, ואיתי היה מאושר.

במשך שאר היום איתי היה מלך היום - המדריך, המארגן, והמתכנן הראשי. כמובן שהעברנו את היום בין הים לבריכה. 
היום קצת התקרר כאן וירד לא מעט גשם, מה שלא הפריע לגילי ואיתי לבלות 3 שעות בבריכה. 

אנחנו נמצאים במלון מקסים, מלא בפרחי סחלב, ובריכה מגניבה, שבזכותה איתי שיפר את יכולות השחיה. הצוות כאן לבבי ומקסים. לפני יומיים הם הזמינו את כל אורחי המלון למסיבת ארוחת ערב על חשבונם. זכינו לטועם אוכל וויטנמי טעים, ונהננו מחברת האורחים - קבוצת חברים אוסטרליים שחוגגים גיל 50, משפחה ניו זילנדית שגרה בסינגפור, ומשפחה אמריקאית שגרה בביג'ין. הילדים התחברו גם הם ושיחקו יחד בבריכה.

אתמול נסענו לאי צ'אם, אי שם באמצע הים. עשינו שנורקלינג, איתי וגילי גילו כישורי שחיה מעולים, ואיתי אפילו שחה בלי חליפת הצלה מהחוף עד הסירה וכך הוכתר כשחיין מצטיין - נא להעביר לבר המורה לשחיה.

מחר אנחנו בתחושה מעורבת עוזבים את הו יאן. היה מקסים פה, ממליצים לכולם להגיע. מצד שני הימים הבאים אמורים להיות ההיי לייט של הטיול, לפחות מבחינת הילדים - שלושה ימים באי עם פארק מים, לונה פארק ועוד... נדווח בהמשך.

מקווים שעבר עליכם צום קל. שהיה חג סוכות שמח לכולם.
איתי, גילי, חני וירון.


יום שישי, 3 באוקטובר 2014

גמר חתימה טובה

שלום לכולם,
איחולי גמר חתימה טובה מהוי אן. צום קל למי שצם.

אנחנו עדיין בהו יאן. מעבירים את הזמן בעיקר בים, בריכה וקניות. 

אתמול עשינו סדנת בישול. הסדנה כללה שיט בסירת מנוע, שיט בסירת קוקוס, ודיג. איתי דג 2 דגים גדולים וגילי 3 - יותר מכולם.סדנת הבישול עצמה היתה נחמדה, ובמסגרתה למדנו להכין ספרינג רול, פאנקיק בנוסח מקומי (עם קמח אורז, ביצת שלו, נבטים הכל מטוגן ובסוף מגלגלים בתוך נייר אורז), סלט פאפאיה עם שריפס, ודג מאודה. 

מחר אנחנו נשוט לאי קרוב ונשנרקל.

ביום שבת יום ההולדת של איתי. נעדכן ונשלח תמונות.

בי,
איתי, גילי חני וירון.


יום שני, 29 בספטמבר 2014

סוף זה תמיד התחלה

שלום לכולם,
מקווים שהתגעגעתם, ושאכלתם טוב בחג. 

נתחיל כרגיל מהסוף - היום נחתנו בהויאן, שהיא עיירת חוף מדהימה במרכז ויאטנם. אנחנו נהיה כאן כשבוע, בעיקר בריכה, ים, קניות והרבה כיף. נעדכן בהמשך.

הטיול שלנו בצפון הסתיים בקינוח מרשים - שייט בהלונג ביי. קיבלנו אישור שהוא הוגדר כאחד משבעת פלאי תבל, ובעינינו אחד המקומות המדהימים שראינו. מדובר ב-1969 (ספרנו אותם) איים שצצים מתוך הים הכחול ומספקים נוף מרשים ביותר. יש לויאטנמים תוכניות לבות מלונות ולפתח את האיזור - כדאי להגיע עכשיו לפני שהתוכניות מתממשות. מדהים !!!!.


שטנו בסירה מפננקת, עם המון פעילויות ואוכל אחלה. היינו בחוות פנינים, שם מראים כיצד מגדלים פנינים (שמים חול בתוך צדפה ומחכים שנתיים - עבודה קשה), ומשם המשכנו לעבודה הקשה באמת - חתירה בקיאק בים הפתוח, תוך ניווט קשה וכמעט בלתי אפשרי בתוך מערות. עשינו זאת בצורה מרשימה - ראויות לשבח בעיקר הבנות חני וגילי שחתרו במלוא המרץ והצליחו לעמוד במשימה, תוך כדי היסטריה קלה. העלינו תמונות - אתם מוזמנים להתרשם. איתי עסק בניהול התהליך, ובניווט בעיקר. את העבודה הקשה הוא השאיר לפועל השחור - בשביל זה יש אבא.


בערב היו מספר פעילויות נוספות - שחיה, גלגול ספרינג רולים, ודייג. למחרת ביקרנו במערת נטיפים.

חזרנו להאני ביום ראשון, והתוכניות שלנו היו לעשות פעם אחרונה את שוק הלילה ולטייל סביב האגם. BIG MISTAKE. אם אמרנו שהאנוי זה מקום מטורף מבחינת כמות האנשים ברחובות, ביום ראשון המצב רק מחמיר. הצפיפות מזעזעת. כמויות של אופנועים חונים על המדרכות, האנשים יושבים ואוכלים בין לבין, והדרך היחידה ללכת היא על הכביש ביחד עם המון אנשים ומכוניות. מהר מאוד הבנו שזה לא בשבילנו. זה היה מאוחר מידי - כייסו אותנו. לא משהו רציני אבל לא נעים.

היום בבוקר עשינו צ'ק אאוט ממלון לה דולצ'ה ויטה, ונפרדנו מטואן. היה כיף בצפון, אבל זה נגמר. עכשיו מתחיל הנופש.

להתראות,
איתי, גילי חני וירון.

יום שישי, 26 בספטמבר 2014

חזרה להאנוי

שלום לכולם,
חזרנו להאנוי אחרי נסיעה מדהימה מסאפה, דרך כפרים אתניים והרבה מטעי אורז ותה. קצת טעימות מהנסיעה:
 טיילנו בכפרים, הנוף היה מדהים - טרסות אורז בצבעים שונים, והמון המון מיים. עשינו עצירות קצרות לטיולים בכפרים וגם לצילומים, והגענו רק בערב למלון בניה לו, שהפתיעה אותנו כעיר רועשת והמלון הסתבר כמלון די מפואר. פגשנו שם משפחה ישראלית-אוסטרלית. שתי אחיות מכרמיאל, שאחת עברה לגור באוסטרליה, והחליטו להפיגש באמצע בויאטנם. חגגנו איתם את ראש השנה.

חזרנו להאנוי למחרת, אחרי נסיעה נוספת. מזג האוויר התחמם ככל שירדנו מההרים, ובסופו של דבר הגענן להאנוי הבוערת, עייפים ומרוצים מהדרך - פחות ממזג האוויר המקומי.

פגשנו מלון עמוס בישראלים כולם עושים מסלול דומה אצל אותו מדריך - טואן. נחמד לגלות שאנחנו מיוחדים :-).

חגגנו את ראש השנה במעסדה בהאנוי. החלק היפה ביותר בארוחה היה גילי שעוררה התפעלות רבה בקרב המקומיים. תתרשמו מהנסיכה.












היום השכמנו קום - בשעה 5:30 והלכנו עם טואן לראות את הויאטנמיים מתעוררים על גדות האגם. מדהים לראות את כמויות האנשים שעושים סוגים שונים של ספורט על הבוקר - מכדורגל ובדמינגטון, דרך טאי'צי, ריקודי זוגות ויוגת צחוק. כל אחד מה שמתאים לו. חלק בקבוצות, וחלק ביחידים. פשוט אווירה מדהימה.

 היום אנחנו נבלה פה בהאנוי. היינו במוזיאון האתני שהיה נחמד. מחר אנחנו נוסעים לגולת הכותרת התיירותית של ויאטנם - האלונג ביי. יש כאלה שטוענים שהיא נמצאת ב-7, 10, 15 ... פלאי תבל. נעדכן כשנהיה שם. מאחר והיומיים האלה על סירה, סביר להניח שיהיה לכם קצת שקט מאיתנו.

להתראות.
איתי, גילי, חני וירון.

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

ימים של טראקים

שלום לכולם,
קודם כל, בתחתית המייל נמצא קישור לבלוג שלנו (בלוג הטיולים של משפחת נחום בכחול). מי שרוצה לראות תמונות מוזמן להיכנס לבלוג, ושם מצד ימין למעלה יש קוביה של תמונות של ויאטנם - לחיצה עליה מביאה אותכם לתמונות.

כאן בסאפה בשונה מהאנוי מזג האוויר קריר וגשום. מיהרנו להצטייד בציוד מתאים ורכשנו נעלי הליכה, מעילי גשם ועוד, הכל מהדגמים האחרונים של North Face תוצרת סין.

אתמול היה יום מנוחה, בו טיילנו טיול של כ-3 ק"מ לכפר קט-קט בו מפל יפה. גולת הכותרת של הטיול, והשיא מבחינת איתי, היתה החזרה על אופנועים. יש תיעוד בתמונות. 

אחר הצהריים טיילנו בעיירה, ולא יכולנו לסיים היום בלי שיט כלשהו. הדבר היחידי שהיה הוא סירת ברבור חורקת, בה אנחנו ההורים פידלנו, גילי ניווטה עם ההגה, ואיתי כמו כל מנהל נתן הוראות לכולם, דירבן ואיפה שהיה צריך גם גער.

היום עשינו את יום הטראק הרציני. לדברי המדריך 12 ק"מ. כנראה שקמ בויאטנמית הוא קצר יותר. בכל מקרה היה טיול מדהים. את הטיול עשינו ביחד עם המדריך הונג, ושתי מקומיות שהחליטו להצטרף אלינו לכל הטיול, ובסוף הטיול פתחו חנות ניידת. הן יצאו מורווחות מכל הסיפור, גם קיבלו כסף וגם למדו לרקוד 'צדיק כתמר' - למי שלא מבין מוזמן להסתכל בתמונות.
הילדים הלכו כמו גדולים. פגשנו המון חיות בדרך. מזג האוויר היה סגרירי, ולכן וויתרנו על טבילה בנהר.אחרי מחאות קשות מאיתי הובטח לו לטבול בנהר מחר.

מחר אנחנו מתחילים את הנסיעה חזרה להאוני בליווי המדריך הונג והנהג הו (אולי התבלבלתי - סליחה הו / הונג). נהיה בכפרים שכוחי אל (שבהם מתברר שלכולם יש פלאפונים ומכונות כביסה של פנסוניק) ולכן כנראה שיש לכם מנוחה מאיתנו.

שנה טובה ומתוקה לכולם. שנה של בריאות אושר ועושר. 
אנחנו נחגוג את ראש השנה בהאנוי.

איתי, גילי חני וירון.

יום ראשון, 21 בספטמבר 2014

בסאפה היפה

שלום לכולם,
התגעגעתם?
נתחיל מהסוף. אנחנו במלון בסאפה, עף נוף מדהים להרים, מרפסת מקסימה, והכי חשוב חדר נפרד לילדים. שינוי מרענן אחרי החדר הצפוף בהאנוי. 

ביום האחרון בהאנוי טיילנו ברחבי העיר באמצעות ריקשות אופניים. העיר האנוי מפתיעה כל פעם חדש. יש רחובות קטנים שגדושים באנשים וכלי רכב, ומאידך ישנם רחובות רחבים עם בתים שמזכירים את פאריס, וחנויות יוקרה. 

אתמול בלילה טואן ליווה אותנו לרכבת. תחנת הרכבת מזכירה קצת את עזה אחרי ההפצצות של צוק איתן. הרכבת סבירה אבל אין מה להשוות לרכבת בהודו. אחרי נסיעה של לילה שלם, חני החליטה להעיר את כולנו בשש בבוקר כי אנחנו אמורים לרדת. בסוף הגענו בשמונה וחצי :-(

בעיירה לאו קאי חיכו לנו המדריך הונג והנהג הו. אחרי עשר םעמים הצלחנו להבין את ההבדל. חני רק עכשיו הבינה.

נסענו לשוק יום ראשון בעיירה באק הא. השוק נחמד שגולת הכותרת בו היא מכירת באפלו. רצינו, אבל בדירת שלושה חדרים בגבעתיים חשבנו שזה יהיה צפוף.

ההפתעה היומית היא שלקחו אותנו לשייט בסירת מנוע על נהר. היה כיף לכולם ובעיקר מרענן.

לאחר מכן נסענו לראות את מעבר הגבול עם סין - לא משהו מרשים - בסך הכל גשר. צעקנו ני האו לקיילאן, אבל לא נראה לנו שזה הגיע לבייג'ין.

אחר כך נסענו לסאפה. עיירה בגובה של כ-1600 מטר. הדרך היתה יפיפיה, עם המון מפלים נחלים וכו... אנחנו נישאר כאן כמה ימים, נעשה טראק, ובעיקר ננוח.

תהנו מהתמונות.

איתי, גילי חני וירון.

יום שישי, 19 בספטמבר 2014

לילה טוב מהאנוי

שלום לכולם,
כולם ישנים אחרי יום ארוך וגדוש באירועים. העלתי תמונות אז אתם יכולים להתרשם.

נסענו היום לעיירה בשם טם קוק, שם נהר עובר בין הרי ליימסטון, וחוצב מנהרות בתוך ההר. הנוף מדהים ביופיו. שטנו בסירה שאותה משיטה מקומית עם יכולות אתלטיות מרשימות - היא משיטה את הסירה באמצעות משוטים המחוברים לרגליים. תוך כדי השיט שיחקנו את המשחק שאומרים מילה מתוך שיר ואמורים לשיר את השיר - חני ואיתי גילו יכולות מרשימות. השייטת  התרשמה מאוד מיכולות השירה של איתי.

לאחר מכן אכלנו ארוחת צהריים במסעדה, ומשם נסענו נסיעה קצרה לטיפוס על הר שם נמצאת פגודה. הטיפוס היה קליל, ותוך כדי גילי ואיתי ספרו את המדרגות - 160 מדרגות, נתון שאפילו המדריך לא היה מודע לו.

בערב טיילנו בשוק הלילה של האנוי, חוויה מדהימה. השוק גדוש באנשים וברוכלים - יצאנו על שלל גדול. מסביב לשוק ישנם רחובות עם אוכל רחוב, והמוני אנשים פשוט יושבים על כיסאות קטנים ואוכלים באמצע הרחוב.

היה יום מוצלח מאוד. הילדים נהנו ואנחנו גם. מתחילים להתרגל לאווירה של טיול.

לילה טוב,
איתי, גילי חני וירון.  

יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

G o o d E v e n i n g V i e t n a m ! ! !

שלום לכולם מויאטנם הרחוקה.
השעה עכשיו כמעט 10 בלילה, הילדים במיטה, עדיין לא ישנים.  
אנחנו יושבים על המיטה ומנסים לסכם את היומיים האחרונים.

נתחיל בהאנוי - העיר המשוגעת שבה אנחנו נמצאים.
אפשר לסכם את האנוי במילה אחת - רחוב. הכל ברחוב. הם אוכלים ברחוב, שוטפים כלים ברחוב, משחקים ברחוב, מארחים ברחוב.

הרחובות הומים אדם, הכבישים מלאים בטוסטוסים ואופניים.צפירות מכל עבר, וכדי לעבור את הכביש נדרשות יכולות אסרטיביות גבוהות - כשמורידים את הרגל הכל מסתדר אבל הצעד הראשון מפחיד, אך הרבה פחות מפחיד ממה שקראנו.

עכשיו נחזור לסדר הדברים - ההגעה להאנוי היתה פרויקט רב שלבי עם אתגרים קשים ודרש סבלנות הורית גבוהה. כל ניסיונותינו לעצור את שצף הצעקות של איתי כשהוא עומד בתור נכשלו נחרצות. השתמשנו בכל הכלים ההוריים המקצועיים והווקליים שלנו. עצות יתקבלו בברכה.

הטיסה לאוזבקיסטן היתה חצי חצי - מצד אחד הילדים בקושי נרדמו, בעיקר גילי וההתעוררות לפנות בוקר בטשקנט היתה קשה. מצד שני המטוס היה סבבה, היה מסך מגע עם משחקים, היה נוח מאוד והיה הרבה מקום במטוס. טיסת ההמשך לבנגקוק היתה גם חצי חצי אבל הפוך - המטוס היה מזעזע, מושבים קשים, צפוף, יש ליידינו איש שמן ומסריח. בקיצור נראה זוועה. אבל הילדים נרדמו כמעט כל הטיסה וזה עבר בהצלחה :-).

בבנגקוק ישנו במקום נחמד מאוד ליד נמל התעופה הקטן. הם מאוד התרשמו מהיכולות הווקליות של איתי - הוא ישן בדרך במונית וכשהגיע הוא לא היה מרוצה בלשון המעטה!!! חוץ מזה החדר היה סבבה, ארוחת ערב היתה מעולה, אך חריפה. 

קמנו ב-4 בבוקר (דווקא זה עבר בהצלחה - לך תבין את הילדים האלה), רצינו לראות את הנזירים אוספים אוכל אבל כנראה שגם הם ישנים בשעות הללו. בנמל התעופה חיכינו לטיסה שם ראינו את הזריחה  (יש תמונה).

הגענו להאנוי ופגשנו את טואן (המדריך שלנו לצפון ויאטנם). הוא אדם מאוד אינטיליגנטי נעים ודובר אנגלית מדהימה - הלוואי עלי. הוא לקח אותנו למלון ומשם למסעדה מדהימה. נתחיל מזה שבתוך המסעדה אפשר לראות איך מכינים את האוכל - יש שם דוכנים שהם מכינים את האוכל ומעבירים למלצרים. מאוד מעניין. טואן הזמין מספר מנות מקומיות, וביחד איתן קיבלנו דפי אורז, ומשם עברנו מבחן קבלה וויאטנמי לגלגול ספרינג רול. הצלחה מאוד חלקית בגלגול, אבל הצלחה גבוהה באכילה. לא נשאר פירור :-)

הסתובבנו ברחובות של העיר העתיקה.  בכל רחוב נקרא על שם הסחורה הנמכרת - רחוב הפח, רחוב הבמבוק, רחוב הבגדים וכו... לרחוב האייפון הם עוד לא הגיעו.

מחר אנחנו נוסעים עם המדריך לטיול יום בטם קוק שכולל שייט על נהר. 

לילה טוב,
איתי (שנוחר בינתיים), גילי (כנ"ל), חני וירון. 




יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

היכונו להמראה

שלום לכולם,
ברוכים הנמצאים והמצטרפים החדשים.
הדקו חגורות.
אתם מוזמנים לטוס איתנו לויאטנם.

היום האחרון בעבודה ובבית הספר. סופרים את השעות ומחכים לשעת הש'.

לפנינו טיסה ארוכה.
מחר בערב אנחנו בבנגקוק, וביום רביעי בבוקר אנחנו אמורים לנחות בהאנוי.

עדכונים בהמשך,

איתי, גילי, חני וירון.