כבר מתגעגעים אלייך, קוריאה

 שלום לכולם, עברו כבר חודשים מאז הבלוג האחרון שלנו שבו המשכנו לספר על ששת הימים שלנו בסיאול שבדרום קוריאה, אבל לא סיימנו, נשאר עדיין היומיים האחרונים בסיאול ובטיול. עכשיו פתאום הצצתי בבלוג וראיתי שחסר היומיים האלה אז החלטתי סוף סוף לכתוב עליהם.

למקרה שאתם לא זוכרים הנקודה שבה אנחנו נמצאים זה אחרי חמישה ימים בסיאול שבהם הספקנו, לטייל ברובע האומנות של העיר, בטיילת הנחל היפה, ראינו את אחד מארמונות העיר, טיילנו בשכונה של בתי האנוק מסורתיים, טיילנו גם בכמה משווקי העיר, בשכונת גאנגאם היפה והמודרנית, ובמבנה הDDP החדשני, בנוסף לכך גם הלכנו ללונה פארק לוטה וורד, וראינו מופע זיקוקים מטורף.  אז כל זה עדיין לא היה מספיק כי היה לנו עוד יומיים שבהם ראינו עוד כמה מהאתרים המדהימים של העיר המדהימה הזאתי.

אז את היום השישי שלנו בעיר והלפני אחרון בעיר ובמדינה התחלנו ב Ihwa Mural Village. מדובר בכפר עם הרבה מאוד ציורי קיר (חשוב לא להתבלבל עם גרפיטי, זה ממש לא אותו הדבר, מדובר בפשוט ציור שמציירים על הקיר).כמו תמיד התחלנו את הסיור בעיירה בבית קפה ולאחר מכן סיירנו בעיירה היפה הזאתי שמלאה בציורי קיר די מרשימים. באיזשהו שלב יצאנו מהעיירה והגענו לפארק שנמצא ליד החומה העתיקה של העיר, ולמעשה מדובר במקום בו ירון היה יום קודם בזמן שהאחרים היו בלונה פארק. טיילנו ממש קצת ליד החומה וחזרנו חזרה לשכונה. אפשר בכניסה לשכונה לקבל מפה של השכונה ומפוזרים גם שלטים עם מפת השכונה לאורך השכונה, כך שקשה להאבד בשכונה, זאת גם לא שכונה גדולה במיוחד והטיול בה נעשה ברובו במסלול ברור שלא צריך מפה בשביל להבין אותו. במהלך הסיור בשכונה יש גם כמה נקודות תצפית יפות אל העיר. 

 לאחר הסיור בשכונה ישבנו למנוחה וגם כדי לנסות להבין איך ממשיכים את היום הזה, תכננו בסוף היום ללכת לטייל באיזור מיונג דונג ולתצפית ממגדל סיאול , אבל עד אז היה עוד זמן וניסינו לגבש תוכנית. בסוף החלטנו שוב להתפצל, הבנות החליטו שוב ללכת לקניות (לא ייאמן כמה קניות הם עשו בטיול אחד), אנחנו הבנים החלטנו לחזור חזרה לארמון גיונבוק, הארמון הגדול של העיר מכייון שביום שהגענו אליו היה גשום והחלטנו לוותר על האטרציה המרכזית שלו, טקס חילופי המשמרות, אז החלטנו ביחד ללכת ולראות את זה ואז ללכת ברגל עד מיונג דונג תוך כדי הסתובבות בעיר. לפני שהתפצלנו הגענו שוב פעם לשוק דונגמון, הפעם לצד אחר שלו, ליד שער דוגמון שנראה בדיוק כמו שער סונגימון שנמצא ליד שוק נמדאון שבו כבר היינו. משמה התפצלנו, הבנות הלכו לקניות באחד מרכזי הקניות הגדולים של האיזור הזה ואנחנו נסענו ברכבת אל ארמון גיונבוק.

הגענו לארמון קצת לפני טקס חילופי המשמר אז ניצלנו את הזמן בשביל להתרשם מהרחבה המרשימה שמחוץ לארמון ובמיוחד מהפסל המרשים של המלך שאני לא זוכר את שמו. אחרי התרשמות קצרה הגיעה שעת הטקס וראינו את הטקס המרשים ביחד עם עוד מלא קוריאנים, הטקס בהחלט מרשים, לא שיא הטיול שלנו, אבל אם יש לכם זמן ואתם באיזור, לכו אליו, לא התאכזבנו, אבל גם לא הופתענו לטובה יותר מידי. לאחר הטקס חזרנו לפסל שמה ראינו כניסה למוזיאון קטן על אותו המלך שנמצא ממש מתחת לפסל. המוזיאון היה מעניין בסך הכל אבל לא הרבה יותר מזה. המלך הזה היה מלך בשושלת ג'וסון שהיא שושלת מאוד חשובה בהסטוריה הקוריאנית שפעלה מסיאול, והמלך הזה היה אחד החשובים בה. אחד הדברים הכי מעניינים בו הוא שהוא המציא הרבה מאוד דברים (אני לא זוכר בדיוק מה). משמה גם התרשמנו מעוד פסל שהיה שמה קרוב של איזשהו גנרל.

לאחר מכן התחלנו ללכת לכיוון מיונג דונג תוך כדי שאנחנו מחפשים מקומות לאכול, משימה שהייתה לא פשוטה כי השעה כבר הייתה יחסית מאוחרת לארוחת צהריים וכל המסעדות יצאו להפסקה. החיפוש גרם קצת לעצבים ובסוף למרות שרצינו לעצור דילגנו מהר על בית הערייה וכיכר סיאול ששמענו שיפה, ורק ראינו את בית הערייה החדש מהרחוב, שנראה מאוד מודרני ואם לא הייתי יודע מראש שזה בית הערייה בחיים לא הייתי מנחש את זה. בסוף התגברנו על העצבים והגענו לאיזור אוכל בעוד קניון של לוטה ממש בתחילת המדרחוב של מיונג דונג. אחרי הארוחה הטעימה הגענו למדרחוב של מיונג דונג שמלא בדוכני אוכל קוראניים מצד אחד אבל גם בחנויות מערביות מצד שני וגם המדרחוב הוא כולו בעיצוב מאוד מערבי ואירופאי. שמה פגשנו את הבנות וטיילנו במדרחוב, בדרך עברנו בחנות של חברה של ממתקים קוראניים שמוכרת חטיף של אגוזים מצופים במלא טעמים שונים, טעם הדגל הוא חמאה ודבש אבל יש גם בטעם קרמל, עוגת גזר, קפה לאטה ועוד כל מיני טעמים מוזרים, אם אתם רוצים ממתקים קוראניים זה אחלה מקום בשביל זה. הלכנו במדרחוב עד הקצה שלו שמה נמצאת קתדרלת מיונג דונג המרשימה. לאחר מכן הלכנו אל עבר פארק נמאסן שבראשו נמצא מגדל סיאול. התוכנית שלנו הייתה לא לעלות עד לראש מגדל סיאול אלא רק לתחתית שלו שהבנו שהיא מספקת תצפית מספיק יפה ובפחות כסף. לצערנו שהגענו לקופת הכרטיסים לרכבל גילינו תור ארוך שמשתרך וששאלנו הבנו שיש לנו עוד שעה לחכות עד שנעלה ברכבל למעלה. התעייצנו כדי להבין מה עושים והחלטנו בסוף בצער לוותר על התצפית, כנראה שהיינו צריכים להגיע יותר מוקדם. לאחר שהלכנו בצער מקופת הכרטיסים ניסינו להבין מה עושים, לשקול את האפשרויות שלנו, ואת זה עשינו, איך לא, בבית קפה (לא יאמן לכמה בתי קפה הלכנו בטיול הזה). עוד לפני שטסנו לקוריאה שמענו על הופעת ננטה, הופעה אילמת של שפים שמנסים להכין ארוחת טעימות בתוך שעה, מופע מצחיק שכולל בו גם קטעים שמזכירים את מיומנה בישראל, בהתחלה החלטנו שזה לא מתאים לנו ולא הזמנו כרטיסים מראש כמו שאמורים לעשות, אבל אז כשהבנו שלא נוכל לעלות לתצפית על העיר החלטנו לנסות בכל זאת ללכת להופעה, ורק קיוונו שיהיה כרטיסים, בגלל שלפי מה ששמענו לא אמורים להיות כרטיסים ברגע האחרון. כשהגענו לתיאטרון גילינו שהיה לנו מזל גדול ולא רק שהיה מקום, היה מקום יחסית מקדימה, ממש שיחקנו אותה. המופע הזה אורך אני חושב שעתיים והוא פשוט מדהים. הסיבה העיקרית שלא הזמנו בהתחלה היא שחשבנו שקצת עברנו את הגיל בשבילו, אבל זה ממש לא נכון, המופע הזה מתאים לכולם, וגם ראינו זוגות באים לשם לבד. המופע פשוט קורע מצחוק ובמהלכו גם בגלל שישבנו יחסית מקדימה קראו לירון לבמה והוא לקח חלק מההצגה למשך כמה דקות, מה שהפך את זה לאפילו יותר מצחיק בשבילנו, קחו בחשבון שאם אתם לא רוצים לעלות כדאי לא לשבת בשורות הראשונות ולא בצדדים. המופע היה פשוט נהדר וגם מושקע מאוד,  וממש שמחנו שהלכנו אליו. משם חזרנו למלון אחרי יום מדהים בסיאול. 

יום לאחר מכן היה היום האחרון שלנו בקוריאה, יום עצוב שבו אנחנו צריכים להיפרד מהמדינה המדהימה הזאתי. קוריאה היא לא מקום מאוד מבוקש כשזה נוגע לתיירות בטח בקורונה כששם עדיין צריך לעטות מסכות (כנראה שעד עכשיו זה כבר השתנה אבל גם אז זה היה מעצבן), ועדיין גם אם המסכות ובדיקות קורונה היה לנו טיול מדהים. קוריאה היא מדינה מאוד מגוונת, בניגוד למשל לטיול שלנו לאוסטריה בשנה קודם לכן שכלל את אותם אתרים רק בצורה אחרת שוב ושוב, הטיול שלנו בקוריאה כל הזמן השתנה, מטיול טבע להיסתורי, לתרבותי ולעירוני, כל הזמן זה השתנה. בנוסף לזה בטיול הזה זכינו לקחת חלק בשתי פסטיבלים מקומיים (פסטיבל המסכות ופסטיבל הזיקוקים) שהיו פשוט מטורפים והפכו את הטיול הזה ליותר מיוחד. 

אז ביום האחרון החלטנו שוב להתפצל, הבנות הפעם הלכו לאיזור מיונג דונג, לסיבוב חוזר והפעם יותר מעמיק, ואנחנו הבנים התלבטנו בין  כל מיני אטרקציות שונות, זה היה היום האחרון וכיאה ליום אחרון מבחר האטרקציות הצטמצם ובסוף החלטנו ללכת למוזיאון הלאומי של קוריאה (למרות שלא היה יום גשום). בחרנו במוזיאון כי אנחנו אוהבים מוזיאנים והיה נראה לנו לפי מה שקראנו עליו שהמוזיאון הזה מאוד מעניין וזאת גם הזדמנות מצוינת לפני שאנחנו עוזבים את קוריאה ללמוד על ההיסטוריה שלה. לפני שנכנסנו למבנה המוזיאון התרשמנו מגן המוזיאון היפה (ממש בקטנה) כאשר בנוסף לזה, איך לא, עצרנו בבית קפה. לאחר מכן נכנסנו למוזיאון הגדול שמכיל המון תערוכות שונות. למוזיאון יש שלושה קומות, הקומה הראשונה מציגה בעצם את ההיסטוריה של קוריאה מתקופת האבן, עד הנפילה של האימפרייה בקוריאה. במהלך התצוגה עוברים בהיכלים שונים שמסבירים על תקופות ושושלות שונות בהיסטוריה הקוריאנית, בין השאר מסבירים על שלושת השושלות שהיו בקוריאה לפני ששושלת סילה איחדה את כולם ביחד לקוריאה אחת ומאוחדת, יש הרבה היכלים לשושלת סילה, שלוקחת את המקום הכי גדול בתערוכה, גם על התקופה שלה לפני האיחוד וגם אחרי, ובנוסף לזה יש כמה היכלים על שושלת ג'וסון שגם לוקחת חלק לא קטן בתערוכה. מיד לאחר שושלת ג'וסון למעשה אחד המלכים שלה שינה את השם לאימפרייה הקוריאנית, אבל האימפרייה הזאת מהר מאוד נפלה, ולא היו עוד שושלות אחריה ואיתה בעצם מסתיימת התערוכה. התערוכה מתפצלת לשתיים, מתקופת האבן ועד שושלת סילה, ושושלת ג'וסון והשושלת שלפניה, אין באמת חלוקה ברורה בין השניים, אבל באתר זה מראה שזה שתי תערוכות שונות. התערוכה הזאת מאוד מעניינת ומסבירה טוב על ההיסטוריה של קוריאה. בקומה השנייה יש תערוכה של יצירות שנתרמו למוזיאון, כאשר שמה החלוקה היא לא לפי הסוג של היצירות או הזמן שממנו באו, אלא לפי מי תרם אותם, די ריפרפנו על התערוכה הזאתי. בקומה הזאתי יש גם תערוכה על קליגרפות וציורים שמכילה בתוכה כמה היכלים של קליגרפות קוריאנים, שזה האמת לא מאוד מעניין, אבל מרכז התערוכה פה זה ההיכל הגדול לציורים בודהיסטים שהוא דווקא כן מרשים ויפה. משמה המשכנו גם לקומה השלישית, שבה נמצאים לדעתי התערוכות הכי יפות. יש בה תערוכה של אומנות מכל העולם, עם היכל למסופוטומיה, היכל לסין, היכל ליפן, היכל למרכז אסיה, היכל להודו ודרום-מזרח אסיה, והיכל של קרמיקה מכל העולם שחוקר את השינוי של החריטה על הקרמיקה מחריטות אסייתיות לחריטות ארופיות. התערוכה הזאת ממש יפה, ההיכל של הקרמיקה פשוט מהמם, גם ההיכלים של סין יפן והודו מכילים דברים מעניינים, וההיכל של מסופוטמיה לעומת זאת פחות מעניין. חוץ מזה יש בקומה הזאת עוד תערוכה של דברי מלאכת יד שבה נמצא עוד היכל לקרמיקה אבל רק קוריאנית, שזה גם היה מאוד יפה ובנוסף לזה יש שמה גם היכל לפסלים בודהיסטים עם פסלים מאוד מאוד מרשימים. בסך הכל המוזיאון הזה מהמם ומאוד ממולץ. משמה נסענו אל עבר התחנה המרכזית של סיאול אבל לא המשכנו למלון אלא ללוטה מארט (סופרמרקט של לוטה), סופרמארקט ענק שנחשב למקום טוב לקנות ממתקים קוראניים. שמה פגשנו גם את הבנות והסתובבנו בסופרמרקט שבנוסף לממתקים קוריאניים היה בו גם מלא דברים של האלווין, עוד תזכורת לכך שהאלווין לוקח פה תפקיד חשוב. משמה חזרנו למלון והתארגנו לקראת הטיסה. 

אחרי ההתארגנויות נסענו ברכבת המטרו שמובילה לנמל התעופה, שמה מאוחר בלילה, עלינו על הטיסה, טיסה של 11 שעות עד לטורקיה. ההחלפה לטיסה לישראל הייתה אמורה להיות מאוד בלחץ בגלל קונקשן של פחות משעתייים, אבל בסוף זה לא היה כזה מלחיץ בגלל שהטיסה לישראל איחרה והטיסה לטורקיה, באופן מאוד מפתיע הקדימה, משהו שמעולם לא קרה לנו. אז בסוף עלינו לטיסה לישראל והגענו הביתה אחרי שבועיים וחצי של טיול במדינה המשוגעת והיפה הזאתי.