מבוסאן לסיאול

אז הגענו לחלק העירוני בטיול, לעיר השנייה בגדולה בקוריאה, בוסאן. סיפרתי כבר על היומיים הראשונים שלנו בעיר שהיו פשוט מדהימים אבל היינו בעיר עוד יום אחד לפני היום שבו נאלצנו לעבור לעיר הכי גדולה בקוריאה שהיא גם עיר הבירה שלה, סיאול. יש הבדל לא קטן בין שני הערים, בוסאן היא קודם כל עיר נמל, אחת הגדולות בעולם, ומרגישים את זה, וגם מדובר בעיר יותר מודרנית ופחות היסטורית מסיאול, סיאול היא מאוד מגוונת, ציבעונית, ואתה יכול למצוא בה הרבה ניגודים ודברים שונים. 

בכל מקרה, ביום השלישי והאחרון שלנו בבוסאן החלטנו שוב פעם להתפצל, הפעם למשך כל היום. הבנות הלכו לקניות באיזור seomyeon, איזור קניות גדול עם הרבה חנויות שוות, אנחנו הבנים, הלכנו לטייל קצת בעיר. נסענו לעבר חוף סונגדו, חוף קטן ויפה כאשר אחד מהדברים היפים שבו זה גשר על המים שאפשר ללכת עליו, לצערנו הגשר היה סגור עקב שיפוצים והסתפקנו רק בחוף עצמו. משם הלכנו לכיוון פארק amnam שנמצא לא רחוק משם, בעיקרון יש טיילת שמחברת בין החוף לפארק שנמצאת על הים אבל גם היא הייתה סגורה עקב שיפוצים, אז נאלצנו ללכת ליד הכביש שנמצא מלמעלה לים. לבסוף הגענו לפארק כשהמטרה שלנו שמה היא גשר תלוי שמגיע לאי קטן קרוב ומתצפת על הים. לצערנו גם הוא היה סגור וכל זה בהחלט היה מאוד מבאס, כל הדברים שבאנו בשבילהם באיזור הזה היו סגורים. בעיקרון יש בין החוף לפארק גם רכבל שמחבר בניהם שהחלטנו לא לעשות, למרות שבמחשבה לאחור, בגלל שהכל היה סגור, קצת התחרטנו שלא עשינו. בלית ברירה החלטנו להסתפק במה שיש ויצאנו לסיבוב בפארק. לפארק יש קצת מראה של יער כאשר מידי פעם יש תצפיות משם לים. גם המסלול הביא איתו בעיות כשהוא התחיל לאתגר את פחד הגבהים של ירון עד שלבסוף הוא נשבר ואיתי המשיך לבד עד שבסוף המסלול כבר הגיע לקטע מאוד מפחיד של שביל צר מאוד וגם הוא נשבר. בהחלט היה מדובר קצת באכזבה אבל בסך הכל כן זכינו בכמה תצפיות יפות אל הים. משם נסענו שוב לכיכר BIFF בשביל עוד מסעדת ברביקיו, הפעם זאת הייתה מסעדה פחות מפוארת מהפעם הוקדמת, יותר מסעדה מקומית שהגישה בשר חזיר טעים שאותו המלצרים בישלו בשבילנו (שזה אפילו יותר טוב כי כך אין את הדאגה שאנחנו לא עושים את זה נכון), בנוסף לזה היה גם מרק טעים ואורז עם מים חמים שלא בדיוק הבנו מה אנחנו עושים איתם (עם המים החמים), המלצרים ניסו להסביר לנו אבל לא הבנו וכל פעולה שעשינו גרמה לצחוקים של האנשים במסעדה שגרמו לנו להבין שעשינו את זה לא נכון, בסך הכל. עד הסוף לא ממש הבנו מה בדיוק היינו צריכים לעשות, אבל בסוף, במסעדה אחרת הסבירו לנו בצורה ברורה יותר והבנו, אבל זה כבר בהמשך. בגדול למרות הקטע בסוף המסעדה הייתה מעולה ואפילו יותר טובה מהקודמת. לאחר מכן עשינו סיבוב נוסף באיזור, נכנסנו אפילו לקניון לסיבוב קניות מהיר שבו להפתעתנו התחיל פתאום מופע מזרקות לא רע בכלל, ומשם חזרנו למלון ונפגשנו עם הבנות אחרי יום לא מדהים אבל בסוף גם לא כזה נורא.

בסוף היום תכננו ללכת כולנו שוב פעם לכיכר BIFF כדי לראות אותה בערב, בזמן הפסטיבל (הפסטיבל לא באמת עניין אותנו, רק רצינו לראות איך האיזור נראה שם וגם לאכול באיזור אוכל הרחוב שהיה שם), בסוף היינו עייפים מידי והחלטנו לוותר, ובמקום זה הלכנו למסעדה ליד המלון שבה מסוע עם כל מיני מנות קטנות (בעיקר סושי) שאפשר לקחת מהמסוע ולאכול, התשלום הוא לפי כמה צלחות שהורדת, היה נחמד מאוד וטעים מאוד. משם סיימנו את היום הנחמד הזה וגם את הטיול שלנו בבוסאן

למחרת ארזנו את הדברים במלון בבוסאן, הלכנו לבית קפה מתחת למלון ואז נסענו ברכבת התחתית לתחנת בוסאן שממנה יוצאת רכבת הKTX. התחנה שמה מאוד גדולה ומזכירה שדה תעופה, מלא בתי קפה ומסעדות, המון מקומות ישיבה ואנשים שמחכים שמה עד שיגיע הזמן לרכבת שלהם (אבל פה לא צריך לעשות בורדינג הרבה זמן לפני) חשוב להגיד שעוד קו דימיון הוא שצריך להזמין את הרכבת מראש (אבל לא כל כך הרבה זמן מראש כמו בטיסה) וגם משלמים לא מעט כסף (אבל פחות מטיסה). ב1 בצהריים עלינו על הרכבת והתחלנו בנסיעה של שעתיים וחצי בערך עד לסיאול כאשר בדרך עוצרים בכל מיני תחנות באמצע. מדובר ברכבת מהירה, הרבה יותר מהירה מרכבות מטרו, והיא נועדה לנסיעות בין עירוניות, כאשר רוב התיירים משתמשים בה לצורך הנסיעה מבוסאן לסיאול, ואני מאמין שככה גם הרבה מקומיים. הנסיעה היא לא תת קרקעית אבל היא חלק בתוך מנהרה וחלק בחוץ. בסוף הנסיעה נכנסנו לתוך סיאול ושמה היה שיא הנסיעה כשעברנו בגשר מעל נהר ההאן, הנהר שחוצה את העיר שהוא מאוד רחב ומרשים, ראינו אותו עוד כמה פעמים בהמשך. לבסוף הגענו לתחנה של סיאול שהייתה גדולה לא פחות מזו של בוסאן. משם הלכנו ברגל למלון שלנו שצמוד לתחנה, שגם הוא היה לא רע עם בעלת בית מקסימה. השארנו שם המזוודות נחנו ממש טיפה וחזרנו חזרה לתחנה ולקחנו את המטרו לעבר איזור אינסה דונג. מדובר באיזור האומנים של סיאול שמלא במלא חנויות מגניבות, גלריות, וגם כמה פסלי ואומני רחוב. מרכז האיזור הוא רחוב אינסה דונג, מדרחוב מרשים עם כל מה שהזכרתי קודם, מעבר לזה, יש בניין פתוח עם איזה ארבעה קומות שעוברים בניהם דרך דק עץ כזה, שבהם גם חנויות מגניבות וגלריות, חוץ מזה יש גם את הpoop cafe קפה שבו מלא דברים בצורת קקי, כל המסעדה מלאה באבזרים בצורת קקי, הוופל שלהם בצורת קקי, ויש להם גם משקאות מוגשים בכוס בצורת אסלה, ממש חמוד אבל בתכלס, בתמונות זה היה נראה לנו יותר טוב, נחמד אבל די קטן, ולנו לא הגישו כלום בכוסות אסלה. בסוף המדרחוב היה פארק שבו היה מעין סוג של של פסטיבל קטן לכבוד זה שהיה אז ירח מלא (ככה נראה לנו) שכלל פסל של ירח והופעה של מוזיקאי כלשהו על במה, לא משהו ענק. משם חזרנו לאינסה דונג, הסתבבנו קצת באיזור, וגם אכלנו, מדובר באיזור עם הרבה מסעדות. בסך הכל זה איזור ממש נחמד ואנחנו ממש נהנינו. משם הלכנו לטיילת של הנחל שהיה שם קרוב. מדובר בנחל מלאכותי שאת השם שלא אני לא יכול לכתוב או להגיד, שפעם היה מרכז העיר אבל בשנות החמישים הוא יובש והפך לזרם שפכים עד שבתחילת שנות האלפיים הוא שוקם ובשנת 2005 הוא הפך לטיילת נחמדה בוארך של 6 קילומטרים שחוצה את העיר. זה נהר צר וחמוד כאשר יש עליו כל מיני אורות בלילה, בעיקר בסופו, שמה יש מפל מואר ופסל מוזר אבל מרשים, סך הכל זה לא מדהים, אבל עדיין נחמד ביותר. אנחנו טיילנו כאמור רק בסוף של הנחל, לא הלכנו את כל ה6 קילומטרים, אבל מאמין שזה תמיד אותו הדבר. משם חזרנו חזרה למלון אחרי יום ראשון מאוד טוב בסיאול, עם עוד שישה ימים נוספים בדרך העיר המדהימה הזאתי.