בבית בגבעתיים

שלום לכולם,

הגענו בשלום הביתה. קצת עייפים והרבה מתגעגעים (לשם...).

מחכים בקוצר לב לטיול הבא. תשמרו את הקישור הזה.

חני וירון.

נ.ב. הוספנו עוד תמונות של הימים האחרונים + השלמות של דברים - תהנו. 

חברים,

מחר אנחנו טסים חזרה. יוצאים מפה בצהריים, נוסעים לנמל הצעופה בגואה שם אמורה להיות לנו טיסה בשעה 16:50 ולנחות בשעה 18:00 בבומבי. מבומבי נטוס לישראל בשעה 23:00 וננחת בישראל בשעה 4:00.

 

ניפגש בישראל.

 

רות סוף.

 

חני, ירון, גילי ואיתי נחום.

מקובלם לגואה - מילים גילי נחום, לחן עממי

שלום לכולם

לא כתבנו כבר כמה ימים,  כאן  בגואה אין לנו אינטרנט בחדר, ובקוצין היה רק למטה, אז עכשיו נעדכן אתכם.

קוצי'ין עיר נחמדה מאוד ומאוד שקטה. אנחנו ישנו באיזור שנקרא פורט קוצ'ין שם רוב התיירים נמצאים. בקוצי'ין עשינו הרבה קניות - גם בפורט קוצ'ין ובעיקר בשוק בחלק המרכזי של העיר שנקרא ארנקולם. הלכנו גם לקטאקלי, הצגה הודית מסורתית, היה מעניין אבל איתי מיצה די מהר. אנחנו נהננו.

ערב חג סוכות אכלנו במעדה שנקראת אושיין והיה מדהים - מסעדה ברמה מערבית ואכלנו את מנת הדגל בקראלה - דג אפוי בתוך עלה בננה - מדהים. ביום החג של סוכות הלכנו בבוקר לתפילה בבית הכנסת, ולא תאמינו ירון נכנס להתפלל וחיכה בסבלנות עד סוף התפילה אך לא היה מניין. גם הילדים התנהגו למופת בבית הכנסת והתלהבו מהסוכה.

ביום שלישי בבוקר הגיעה הנסיעה הרצינית האחרונה שלנו לגואה - נסיעה לילה של 12 שעות ברכבת.. המשפחה שפגשנו במונר, טל ויטלי וגיא נסעו כמה ימים קודם ועידכנו אותנו שהנסיעה ברכבת לא קשה, ומצאו חדר בשבילנו בגואה. לנו הנסיעה ברכבת הייתה חוויה שאיתגרה את גבולות הסבלנות ההורית שלנו. איתי נרדם במלון והתעורר בתחנת רכבת.  התחנה סבירה , הרציף בו עצר הקרון שלנו היה בסוף ולכן היינו צריכים ללכת את כל הרציף עם כל התיקים ואיתי החליט שהוא מתיישב. התא שלנו היה ממוזג ונחמד. קיבלנו שותף הודי לחלק מהנסיעה, גולת הכותרת - קיבלנו מצעים נקיים ואפילו מגבות. הילדים נרדמו והתעוררו רק בשמונה בבוקר. אנחנו התעוררנו קודם ומייד כשפתחנו את העיניים הגישו לנו תה וקפה ישר למיטה - תענוג אמיתי. שתינו תה ונהננו מהנוף של קרנטקה מדינה בין קראלה לגואה.בעשר בבוקר הגענו לתחנה ממנה היינו אמורים להחליף לרכבת מקומית לתחנה אחת.  גם כאן איצי איתגר אותנו ותוך כדי הגשם כשאנחנו צריכים למהר לרכבת שאמורה לצאת עוד מספר דקות החליט שהוא מתיישב )-:...

עכשיו אנחנו בגואה. החוף פה מדהים. גילי ובעיקר איתי עושים כאן המון כיף ונהנים מהים. הגלים פה אחלה. בימים הראשונים היה קצת גשום אבל נראה שהיום זה נרגע ויצאה שמש מדהימה. נראה לנו שיהיה לנו כיף פה.

אתמול חגגנו יום הולדת 4 לאיתי. בבוקר הוא התעורר כפיית היום הולדת ניפחה לו בולינם וקיבל מתנה - מכונית על שלט. אחה"צ הזמנו חברים ואפילו ילדה בגיל של גילי ששמה מיקה שפגשנו בחוף, טל וויטל הפתיעו עם עוגה שעליה רשום מזל טוב לאיתי, ואנחנו קנינו המון גלידה ויצאה סבבה של יום הולדת.

העלנו תמונות אז תהנו. האינטרנט פה נורא בעייתי - זה המקום הראשון שיש לנו כאלה בעיות. נראה שלא נוכל לכתוב פה הרבה ולא נוכל להתקשר אז תסלחו לנו. ביום חמישי אנחנו טסים חזרה - אבל עדיין לא חושים על זה (-:.

חג שמח לכולם. אוהבים חני וירון.

אנחנו בגואה, פרטים בהמשך

שלום לכולם,

אנחנו עכשיו בקוצ'ין. נורא נחמד פה - אנחנו ישנים בפורט קוצ'ין שהיא עיירה שקטה ונחמדה בעיר קוצ'ין. היום נסענו לארנקולם שהיא החלק המרכזי של העיר וכוללת שווקים גדולים - היה מאוד נחמד.

מאוד מאוד חם פה - חני סובלת :-(

אנחנו ישנים בחדר לא משהו בקומה שלישית ואין אינטרנט בחדר לכן אנחנו נמעט להיות כאן בקשר.

ביום שלישי ניסע ברכבת לפלולים - התחנה האחרונה לפני שחוזרים.

נדווח בהמשך ונעלה תמונות כשנוכל.

חג סוכות שמח.

חני וירון.

שלום לכולם וגמר חתימה טובה.

למי שצם ולמי שלא אנחנו מקווים שעבר לכם בקלות.

אנחנו עדיין במונאר. נהנים ממזג האוויר, מהנוף ומהחברה. ישנים איתנו במלון משפחה מחיפה שפגשנו בטקאדי ולהם ילד חמוד בן שנה. ביחד יש לנו כאן משחקים רצינית - גם הוא וגם גילי ואיתי רוחשים כאן משחקים לרוב.

היום לקחנו נהג לכל היום ונסענו לסיבוב אטרציות באיזור. הנוף מדהים. הרים גבוהים מסביב, ומטעי תה. הנסיעות הן כמו רכבת הרים - הילדים נהנים מלונה פארק בחינם. ביקרנו בשני אגמים בדרך, שטנו בסירת פדלים, וקינחנו בתצפית שנקראת top station שנמצאת למעשה במדינה השכנה טמיל נאדו, ומשקיפה על ההרים לכיוון מדינה זו.

אנחנו בהתלבטות קשה האם להישאר כאן בנוחות עוד יום אחד - בוילה מפוארת ובמזג אויר מושלם, או לעבור לעיר הגדולה והחמה קוצ'ין. מצד אחד אין כאן הרבה מה לעשות אבל מנגד הנוחות קורצת. כרגע המאזניים נוטים להישארות. העובדה שהאינטרנט השתפר משפרת את הסיכויים להישארות.

מתגעגעים ושמחים לקבל תגובות. תהנו מהתמונות - יש כבר די הרבה.

שלום לכולם,

אנחנו עכשיו בעיירה ששמה מונאר.  הדרך מטקאדי לכאן היתה מהממת, הרבה הרים מסביב ומטעי תה.

מצאנו מקום מאוד יפה - ממש צימר בגליל. מדובר בבית מארח ברמה מאוד גבוהה. הכל מצופה בשיש, החדר גדול עם מרפסת ענקית. 

בטקאדי בזמן שעשינו את השיט על האגם (אכזבה מרה - כמעט לא ראינו חיות והילדים שיגעו אותנו )-:) פגשנו משפחה ישראלית עם ילד קצת יותר גדול משנה. הם שכרו רכב. פגשנו את המשפחה גם פה במונאר בזמן שהם חיפשו מקום לישון. הסברנו להם כיצד להגיע ובסופו של דבר, לאחר שהם התברברו שעות, הם הגיעו לכאן ופתחנו כאן גנון.

היום בבוקר יצאנו לסיור במטעי התה - מתוך הבית יש יציאה עם מדרגות שממנה ניתן לעלות למעלה למטעים ופשוט לטייל. היה מדהים !!!!!

האינטרנט פה לא משהו - אני יושב על המדרגות וכותב מאחר ולמעלה איפה שאנחנו יושבים אין אינטרנט כך שתמונות נעלה רק בקוצ'ין - היעד הבא. גם טלפון כנראה לא נוכל לעשות מפה. אנחנו מתכננים לנסוע מפה ביום שישי לקוצ'ין.

לכל מי שצם שיהיה צום קל וגמר חתימה טובה לכולם.

חני וירון.

שלום לכולם,

איזה כיף היה להתעורר בבוקר מול הנוף של ההרים המדהימים כאן, ועם מזג אוויר כל כך נעים. הצלחנו אילו לזהות מספר חיות שעוברות בתוך השמורה מתחת למרפסת.

אחרי מספר ימים שאיתי נהנה פחות מכולם - השיט והנסיעה המתישה לכאן - היום היה יומו הגדול של איתי. היום לו הוא חיכה מהרגע שהוא עלה למטוס - מפגש אמיתי עם פיל בשר ודם. המשאלה של איתי אכן התגשמה. הוא רכב על פיל, ואפילו שטף אותו באמבטיה.

לאחר מכן המשכנו לטיול בחוות תבלינים בה ראינו כיצד תבלינים הודים שבד"כ שורפים אותנו במסעדות גדלים.  היה מעניין מאוד. לקינוח נסענו למפעל לייצור תה שם ראינו כיצד מייצרים תה - מעניין.

עייפים ומרוצים חזרנו לחדר ופחות או יותר לא יצאנו משם עד כה. 

הילדים כבר ישנים ואנחנו נצטרף מייד. מחר זה היום הראשון בטיול (ונקווה שגם האחרון) שיש השכמה. נשכים בשש בבוקר על מנת לבקר בשמורה על הבוקר לפני שהמון הודי ממלא את המקום. תאחלו לנו בהצלחה.

לסיכום היום - 1:0 לאיתי וגילי. הילדים נהנו. ירון פחות - קיבל מקלחת על הראש מספר פעמים מהפיל - מה לא עושים בשביל הילדים :-)

הערה קטנה - כדאי מאוד להיכנס לבלוג ולראות את התמונות - אפשר פשות ללחוץ על החלון וא הן יפתחו. יש המון תמונות שהעלנו בזמן האחרון.

לילה טוב וחלומות נעימים.

חני וירון.

שלום לכולם,

לא האמנו שנאמר זאת הקרוב אבל קררררררר לנו. אנחנו בעיירה שנראת טקאדי לייד שמורת הטבע פריאר.

קצת על קורותינו בימים האחרונים:

עזבנו בעצב את קובלם ונסענו עם הנהג המטורף ביותר על פני האדמה לעיירה אלפי, 4 שעות נסיעה מייגעות ומלאות צפירות, והתקפי לב. ברגע שנכנסנו לעיירה אלפי הבנו שהתיאורים של עיירה פורטוגזית שלווה על פני האגם רחוקים מהמציאות. מדובר בעיירה הודית טיפוסית מלוכלכת ודחוקה. 

עם זאת, כשהבנות פוגשות חנויות לא משנה להן הלכלוך והדוחק והן בילו את אחר הצהריים בשופינג הודי וחזרו עייפות אך מרוצות. 

החדר שלקחנו היה נחמד מאוד - בית מארח שנמצא בלב העיירה אך ברחוב צדדי ושקט עם חצר ענקית. בעל הבית איש נחמד מאוד שעזר לנו לארגן את ההיי לייט של העיירה - שייט באגם בhouseboat כולל לינה ואוכל. למחרת בבוקר קמנו ועלינו על הסירה שהיא בעצם בית צף, עם מטבח, מקלחת שירותיפ ואפילו מזגן מקפיא. על הסירה צוות מיומן שכולל קצין בישול, קצין ניווט, קצין ניקיון וכו... בסך הכל שני אנשים פינקו אותנו באוכל משובח הכולל דגים, פירות ירקות והמון אורז וצ'פטי לילדים. השיט היה מדהים לכולנו מלבד לאיתי שהתקשה להתחבר לשלווה. בשיט מתוודעים לחיים של המקומיים על גדות האגמים הללו. מי שקרא את 'אלוהי הדברים הקטנים' יודע במה מדובר. תמונות למכביר תוכלו לגלות בקישור למעלה.

למחרת בבוקר סיימנו עם השיט וחזרנו לבית שישנו בו ובעל הבית סידר לנו נהג שפוי, דובר אנגלית (לטענת חני חתיך), ובעיקר ללא אצבע על הצופר. הדרך לטקאדי ארוכה ומפותלת אך יפה מאוד. הנסיעות כאן מתבררות כקשות, למרות שאנחנו נוסעים במוניות. 

הגענו לבית מארח נוסף, מקסים עם חדרים גדולים ומפרסת עם נוף מרהיב לכיוון השמורה. לטענת בעל הבית אם נסתכל טוב נוכל לראות חיות בר - מלבד איתי לא זיהינו משהו כזה.

מחר ניסע לרכב על פיל ולרחוץ אותו - תאמינו או לא אנחנו אפילו משלמים על זה. נדווח מחר עם תמונות של הפיל בורח מאיתי.

חני מוסיפה - למרות כל הצחוקים הילדים מדהימים ונהנים, ואנחנו נהנים מהם. 

חני וירון. 

שלום לכולם

אנחנו עדיין בחיים :-)

אנחנו בעיר שנקראת אלפי ממתינים למונית לקראת נסיעה לשמורת הטבע פריאר.

אתמול שטנו בסירה על האגם בה גם ישנו את הלילה. היה מדהים - תמונות ופירוט בהמשך.

אסטה לה ויסטה.

חני וירון.

שלום לכולם,

התגעגענו?

היום זה היום האחרון שלנו בקובלם :-(

ביומיים האחרונים אנחנו ממצים עד תום את מה שיש לקובלם להציע - בריכה, ים ובעיקר מנוחה. הילדים הום ישנו 20 שעות מתוך 24 וה-4 שעות שהיו ערים היו בבריכה :-)

עכשיו זה זמן טוב לסיכום ביניים - אז מה היה לנו שם?

קראלה עד כה נראית שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים מהודו לפני למעלה מ-10 שנים. קודם כל הם לא מדברים הינדית, אז כל הדאווין שלנו מול הילדים שאנחנו יודעים להגדיר תודה וכו... לא עבד. הם (הגברים) לובשים חיתול - אנחנו ניתן לדמיון שלכם לחשוב מה יש מתחת. יש פה ימבה עצי קוקוס שנראים כמו דקלי תמר לכל דבר רק גבוהים יותר והפירות שונים - נתן בא לך לגדל קוקוס? זה המקום!! 

יש כאן די הרבה תיירות פנים ויחסית מעט תיירים מחו"ל - זה כנראה קשור גם לעונה, למרות שמזג האוויר פשוט מעולה.

האוכל כאן ממש טעים - יש כאן הרבה פירות, ומנות של ירקות מבושלים, אבל העיקר הוא הדגים. לילדבאים אוכליפ בעיקר פסטה או צ'יפס ומידי פעם טועמים מהאורז שלנו.

מחר אנחנו כאמור עוזבים. ניקח מונית וניסע כל הדרך לעיירה בשם אלפי.- כשעתיים נסיעה. אלפי זה המקום שממנו לוקחים סירות לשיט על הbackwaters - אגמים ענקיים שממוקמים קרוב לחוף - זה נחשב לאטרקציה התיירותית הגדולה ביותר של קראלה, ואנחנו מתכוונים לקחת שיט ליום שלם כולל לינה. 

לא ברור אם יהיה שם אינטרנט אז יתכן ויהיה לכם קצת חופש מאיתנו.

נסיים בשיר - הו קובלאם שלי הו קובלאם שלי ההיית או חלמתי חלום ? 

חני וירון.

שנה טובה כולם

היום חרגנו מהשגרה היומית ויצאנו לטייל בטריוונדום העיר הגדולה. לקחנו ריקשה שהיתה חוויה בפני עצמה.

התחלנו בגן החיות, חוויה מפתיעה לטובה. גן החיות כולו נקי ומטופח עם גינון שלא מבייש עיר אירופאית. היינו התיירים היחידים וכרגיל היינו חלק מהאטרקציה להודים. בגן החיות טיגרסים, היפופוטמים ןמבחר גדול של חיות וכולו מוצל ונעים מאד, נהנינו למרות החום.

המשכנו לשוק המקומי בו קנינו בגדי חג לגילי עפ"י בחירתה בחנות סארים מקומית. בהמלצת המוכר הגענו למסעדה מקומית בה מוגש רק טאלי על עלה בננה, גילי השתלבה בסביבה והחליטה לאכול בידיים (כמובן לאחר חיטוי יסודי). האוכל היה מעולה ונהניננו מאד מהארוחה. חזרנו עייפים ומרוצים.

את אחה"צ בילינו בבריכה עם משפחה חדשה שהגיעה למלון - האישה גרמניה הבעל הודי ממאורציוס ולהם ילד בן 5. שניהם רופאים איורוודים שבאו להשתלם כאן. הבחורה מאד חברותית ולא תאמינו דברנית אפילו יותר ממני ככה שמייד מצאנו שפה משותפת. 

בערב המסעדה במלון אירגנה לבקשתנו סעודת חג. התלבשנו חגיגי ויצאנו לחגוג. שרנו שירי חג, ברכנו ואכלנו תפוח בדבש , רימון ודג. היה מקסים ושמח.

מאחלים לכולם שנה טובה שנה של בריאות בשורות טובות והמון אהבה (הצלם עקום - זה לא אנחנו (-: )

משפחת נחום.

שלום ישראל מקובלם הגשומה,

עוד יום של שגרה נהדרת. קמים מאוחר - רק בשביל שהילדים קמים אחרי 9:00 שווה היה לטוס עד לכאן.

הרוטינה הרגילה של ארוחת בוקר, בריכה וים. 

היום הופתענו לגלות שלא רק בישראל יש מדוזות. כן ההמצאה הזו הגיעה עד להודו.

כאן מצד שני הן כנראה לא צורבות - יצא לנו להיפגש איתן והתוצאות לא היו בעייתיות. בכל מקרה בהתחלה לא נכנסנו וטיילנו על החוף, ובהמשך כשראינו שהים פחות או יותר מתרוקן ממדוזות טבלנו ונהנינו. 

גילינו גם שיש יתרון בחול שחור - למרות שהוא קצת מדכא, הוא יוצר נצנצים בכל החוף - דבר יפה.

עלינו היום למגדלור המפורסם - רק חני והילדים , אני מעדיף לא לדבר על זה -  תמונות אפשר לראות למעלה. 

כל הערב ירד כאן גשם מטורף וממשיך גם עכשיו, נקווה שזה יגמר עד הבוקר.

מחר בבוקר ניסע לעיר הגדולה - טריוונדרום, ובנוסף החלה התארגנות לקראת ראש השנה - תישארו במתח.

נדווח מחר.

ירון וחני.

ערב טוב לכולם

אצלנו כבר לילה. הילדים ראו עד עכשיו סרט במחשב. איתי נרדם וגילי ביקשה שאכבה,אז יש לי קצת את המחשב.

העלינו תמונות. אתם מוזמנים להסתכל.

היום היה יום רגוע - יום כלבבנו :-)

בבוקר (שהתחיל ב-9:30) ירדנו לאכול ארוחת בוקר. לאחר מכן הילדים שיחקו כשעתיים בבריכה, ואז החלטנו ללכת לים.

השורה התחתונה - יש פה אחלה חופים. החול קצת שחור אז במבט ראשון זה נראה לא משהו אבל כשנכסנו למים הכל נשעח - הגלים כאן מדהימים. היה קשה לעצור את איתי.

הפכנו להיות אטרציה - בעיקר איתי עם המראה ה'מזרחי' שלו. נוצר תור להצטלם עם איתי, ויש אף כאלה שהגדילו לעשות והעבירו אותו מיד ליד. להפתעתנו זה לא נגמר בצרחות, אבל הבנו את הרעיון ומעכשיו no pictures.

אין הרבה תיירים - יש לזה יתרונות למשל העובדה שיש לנו בריכה ומלון לעצמנו. גם בחוף אין הרבה אנשים. 

מחר תיכננו ליסוע להעיר הגדולה טריבנדרום אבל מסתבר שכאן האנשים רציניים - יש שביתה לאור עליית מחירי הדלק. ישראלים - קחו את עצמכם בידיים :-)

אנחנו ניאלץ לבלות עוד יום רגוע בבריכה, ים, מסעדה.... איזה באסה.

נאמר שלום וניפרד. חני וירון.

למי שנמאס ומבקש לצאת מהבלוג - סורי - אכלתם אותה.

 שלום לכולם

.הגענו בשלום ועכשיו הילדים משתוללים בברכה ואני כותבת לכם

הדרך היתה ארוכה ומפרכת הגענו מוקדם מדי וגילינו שהמשחקיה סגורה . לידיעת הנוסעים בקרוב.

 אך בעזרת משחקים וקניות הזמן עבר במהרה.  

בטיסה היו עוד כמה משפחות וראינו את אסא ואיילת - לידיעת עוזי ורונית.

הילדים מאד התרגשו מהטיסה ונרדמו בקלות. והטיסה עברה יחסית בקלות. אבל הודו היא כמו הודו - הפתעעות ממתינות בפינה ....

כבר באוטובוס הפנימי לנמל התעופה המקומי הרגשנו את הודו - נמל התעופה יחסית חדיש אך מסביבו שכונות פחונים שלא היו מביישים אפילו את רמלה.

הגענו לשדה התעופה מהקומי והפתעה ... הטיסה לטריבנדרום בוטלה. אחרי ויכוח קצר הסכימו לתת לנו טיסה של חברה חלופית כאשר במשך שעתתים אנחנו שועמים - אווריטינג וויל בי אוקיי... סיט אנד ווייט... מאוד מרגיע. בסופו של דבר טסנו שלוש שעות מאחור יותר בשעה שתיים וארבעים.

הטיסה היתה מצויינת והצלחנו אפילו לישון קצת.ביציאה חיכה לנו נהג עם שלט yaron nachum אותו חיבקנו בהתרגשות. 

בניסעה למלון גילינו מחדש את הנהגים ההודים - הצופר הוא ההגה השני.

הגענו למלון בדרך לא דרך וגילינו מלון ריק וצוות שלם לרשותינו.

בחדר חיכתה לי הפתעה אמיתית - ירון המדהים דאג שכל החדר יהיה מקושט בבלונים ושלטי יום הולדת, פרחים ועוגה עם הכיתוב happy birthday hani ונרות עם הגיל המתאים. לא יכולתי לבקש יום הולדת יותר מדהים.

המלון נחמד. הילדים מייד קפצו לבריכה. עשינו סיור קצר בחוף אבל חזרנו מהר כי החשיך. נדווח היום יותא פרטים.

מזג האוויר די נעים ובסך הכל החיים לא רעים כאן.

תמונות בהמשך וכמובן עוד סיפורים. 

חני.

התיקים מוכנים ליד הדלת. כולם מקולחים ולבושים. 

איתי ישן על הפוף. גילי רואה סרט. חני מנמנמת. מנוחת הלוחמים :-)

עוד כשעה תגיע המונית ואנחנו נצא לדרך.

אני מאחל לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה.

לנו אני מאחל שתהיה טיסה נעימה ונחיתה עוד יותר נעימה בהודו.

הפוסט הבא כבר יהיה שם.

ירון.

התיקים מוכנים מונחים בכניסה לבית.

לא ישנים בלילה. אין כח בעבודה.

כל המחשבות על הטיול.

ביום חמישי נהיה בהודו. אולי כבר נשתה שייק על שפת הים :-)

בדיוק איתי שואל אותי אם בהודו יש רימונים (כנראה בגלל ראש השנה). אין לי מושג. ניסיתי לשכנע שאננס יותר טעים אבל זה לא עבד. לא נורא, הוא כבר שכח ועבר הלאה.

ביום רביעי בלילה נמריא וננחת בבוקר ביום חמישי בובמבי. לאחר מכן טיסה של שעתיים נוספות ואנחנו בטריבנדרום שבקראלה. בשעה 13:40 אמור להמתין לנו הנהג שיקח אותנו למלון. המלון נקרא Golden Sands.

http://www.goldensands.co.in/

אנחנו אמורים להיות שם שבוע - זמן הסתגלות ולאחר מכן להתחיל במסע. המסע אמור בסופו של דבר להסתיים בגואה, משם יש לנו טיסה חזרה ב-11/10 לבומבי ומשם חזרה לארץ.

כל מה שבאמצע מתוכנן רק בראש - נראה איך הדברים יתגלגלו.

שנה טובה לכולם. העדכון הבא מהודו - תהדקו את החגורות !!

חני וירון.